כבוד הרב שלום וברכה
אשתי ילדה בליל שבת, כאשר הגעתי לחדר האוכל של ביה"ח, התברר לי שבמקום נשארו לחמניות בלבד,
ולא נשאר מיץ ענבים לקידוש.
לאחר בירור נאמר לי שהאחראי יגיע בעוד כשעתיים, ויוכל להוציא לי מיץ ענבים.
אני יודע שאפשר לעשות קידוש על חלות, אולם איני רעב ואין לי בעיה להמתין.האם לכתחילה עלי להמתין עד לבוא האחראי, כדי לעשות קידוש על מיץ ענבים,
או שאפשר/עדיף לעשות קידוש על הלחמניות"?.
יש לך עוד שאלות בהלכות שבת?
למודי דעת בית המדרש עד הבית נותן לך תשובות לכל השאלות בהלכות שבת.
ואולי בכלל תרצה ללמוד בעצמך את הלכות שבת להבחן ברבנות ולקבל סמיכה?
תקשיב רגע כאן לאחרים שעשו את זה, תנצל את ההזדמנות ותתחיל ללמוד גם.
9 תגובות
ה"ה שניר אילוז הי"ו אומר:
לעניות דעתי, ימתין ויברך על היין, אם הדבר אפשרי.
אולם אם יש דוחק, יקדש על הלחמניות, אולם ישתדל שיהיו שלמות.
ה"ה משה אשר הי"ו
לכאורה.
מצוות קידוש מדאורייתא ובזה כבר יצא ידי חובה בתפילה.
וכעת בפניו מצות עונג שבת שגם זה לחלק מהפוסקים מד״א ניראה שאין צריך לחכות, וגם משום שקידוש על היין היינו מדרבנן.
ה"ה שאול כהן הי"ו
לעניות דעתי לאור דברי הגמרא במסכת מגילה כח על חשיבות הקידוש על היין
נראה שאם זה לא גורם לו פיחות בעונג שבת יש לחכות ולעשות קידוש על היין
ה"ה דורון ביטון הי"ו
יש הלכה שצריך לקדש מייד שיגיע לביתו, אבל שם מדובר שיש יין והכל בסדר.
משא"כ כאן שהוא ללא יין ויש מעלה גדולה לקדש על יין גם בלילה וגם כדי לאפוקי נפשיה מפלוגתא.
אי מהני חלות ללילה יתכן ויהיה עדיף להמתין כדי להוציא נפשו ממחלקות …
מה גם שיש סוברים שיצא ידי חובה בתפילה בקידוש כי אמר מקדש השבת אז מדאורייתא כבר קידש
למרות ששם גם כן שנוי במחלוקת אם צריך כוונה או לא עכפ יש על מי לסמוך שכבר קידש …
וכאן יהיה אפשר לו להמתין כדי לצאת ידי חובה לכו"ע למה לא להמתין…..
אם זה היה רק מילי דחסידות או חומרא היינו מורים שלא ימתין אבל כאן יתכן וזה יותר גדר של ירא שמים יצא ידי כולם…
כמובן אם הוא בצער ודאי וודאי שיש עניין שיקדש ולא ימתין. כנלעד. אמנם ודאי שזה רק מסברא ככה כלאחר יד ולא ישבתי על הספר. תודה
ה"ה דוד מסקין הי"ו
שלום וברכה.
בהזדמנות זו יישר כח על הרעיון הנפלא של שיח
ההלכה וידיעתה. ממש לימודי דעת.
לכאורה מדברי השואל מוכח שאין לו עדיפות וחשיבות לפת יותר מן היין.רק שאלתו האם צריך לחכות או לא.?
והנה מדברי הרמא בסימן ערב סעיף ט מוכח להדיא וזה כלשונו :אם יין בעיר לא יקדש על הפת .משמע. אפילו היין נמצא בקצה השני של העיר ויקח זמן להביאו
(אפשר אפילו כמה שעות)
בכל זאת עיקר המצוה לקדש על היין.
בברכה דוד מסקין.
ה"ה אריאל טל הי"ו
קידוש עניינו יין וכל השאר עניינו לצאת לידי חובה מבחינת זכירת המצווה.
היינו בבחינת זכור. ואינו יוצא לידי חובה בבחינת שמור.
מכאן יש להמתין לקידוש על היין
ה"ה לירן דוסטוב הי"ו
בשולחן ערוך בס' רעא בהתחלה ס'א אומר "כשיבוא לביתו ימהר לאכול מיד" ומסביר המשנה ברורה שהסיבה לכך היא לזכור את השבת בעת בעת תחילת כניסתו ולכן כמה שמקדים זה עדיף אך אם הוא לא רעב והוא התפלל כבר זכר את השבת בתפילה כפי שסובר הרמב"ם וגם הבית יוסף.
לכן הנקודות שנכון לדון האם הוא התפלל או שהיה טרוד להגיע לבית החולים ועכשיו הוא רוצה לשבת עם אשתו (במקרה שהיא ודאי צריכה לאכול כעת ולא יכולה להמתין) והוא לא התפלל , אז יתכן שיוכל לקדש ולאכול יחד עם אשתו ולהתפלל לאחר מכן כדי להוציא את אשתו שגם כן חייבת בקידוש מהתורה.
אך אם הוא התפלל (וודאי אם לא התפלל) ואשתו לא תלויה בו בקידוש ( או שהיא במצב שבכלל לא יכולה לשמוע קידוש), אז נכון לומר אם לא התפלל שיתפלל תחילה, ואם אינו רעב ויודע בסבירות שיוכל לקיים את סעודת השבת ולא יתבטל מעונג שבת, שימתין ויקיים את המצווה כתיקונה על היין. (כפי שמשמע מהשו"ע בס' רעג) , אלא אם כן הדבר יהיה עליו כטורח גדול שאז אפשר יהיה להקל כמו שמביא הבירור הלכה בשם הבית יוסף והרמב"ם שאם הפת חביבה עליו מהיין שיקדש על הפת. אך לכתחילה נכון לחוש ולהמתין לקדש על היין.
שלו' וברכה ללומדים ויישר כח על התשובות
יש לחלק את התשובה לשני חלקים:
א. האם אפשר לקדש על החלות כשיש יין רק שאינו זמין מיד [לחלק זה התייחסו כל הלומדים] ובזה ידועה מחלוקת הראשונים
האם שייך לעשות קידוש על הפת והעיקר לדינא שאם יש יין בעיר לא יקדש על הפת.
ב. כשאדם יכול לקיים מצוה כעת רק שאינה מן המובחר או לאחר זמן בהידור ולכתחילה
האם יעשנה כעת משום זריזות או שעליו להמתין כדי שתעשה מן המובחר.
נידון זה ידוע מבעל התרומת הדשן (סימן לה) הדן האם כדאי לחכות לעשות קידוש לבנה במוצאי שבת כשהוא מבושם ובבגדי שבת או לעשות מיד כשאפשר,
ומסקנתו שאם אין חשש שתתבטל המצוה כלומר שהתאריך אינו קרוב מדי לסוף זמן קידוש לבנה, יחכה למוצ"ש
[והביא לכך ראיה מעניינת מהגמרא ביבמות ל"ט עיי"ש וכך נפסק להלכה בסי' תכ"ו עיי"ש בשו"ע ובמשנ"ב]
וכן נקט בשו"ת שבות יעקב (ח"א סי' ל"ד) לענין אדם יש לו אתרוג כשר ועתיד לקבל אתרוג מהודר באותו היום מאוחר יותר
ומסקנתו שיש לחכות לאתרוג המהודר. [מצד שני יש להעיר מדברי השאגת אריה בסי' ס"ב שבדבריו סובר שיש לעשות מיד את המצוה
ולא להמתין והביא ראיה מדברי המג"א סי' כ"ה שאם יש לו תפילין ואין לו טלית יניח מיד תפילין ולא ימתין לטלית
למרות שלכתחילה צריך להיות עטוף תחילה בטלית ורק אח"כ תפילין ובשבות יעקב חילק בין שני הדינים עיי"ש בסוף דבריו]
וכן יש להעיר מדברי המשנ"ב לענין אדם שיש לו כסף בצמצום ואם יקנה שמן זית ליום הראשון של חנוכה לא יוכל לקיים להיות מוסיף והולך בשאר ימים
ואילו אם יקנה נר שעוה יוכל להיות מוסיף והולך ומסקנתו שביום הראשון חביבה מצוה בשעתה ועדיף שמן זית
למרות שבשאר ימים יצטרך להדליק רק נר אחד בכל לילה ולא יוכל להיות מהדרין מן המהדרין [עי' סי' תרע"א בשער הציון ס"ק ח' בשם החיי אדם ושו"ת בנין עולם ויש לחלק].
מכל הנ"ל עולה בשאלתנו שאם יכול לחכות עדיף שימתין עד שיביאו לו מיץ ענבים אך אם אינו יכול לחכות יעשה קידוש על הפת.
שלום וברכה לכבוד הרב גרילוס.
רציתי רק להעיר על מה שהרב הביא להעיר משני מקומות שאף שאפשר לקיים ההידור מאוחר, עדיין עדיף לקיים מייד ולא ההידור, ולענ"ד יש לחלק. שכל מה שאומרים שכשאפשר לקיים את המצווה בהידור עדיף לחכות זה דווקא שאת המצווה עצמה שעושה עכשיו יוכל לקיימה בהידור לאחר זמן בזה עדיף שימתין קצת (כשאין חשש להפסידה), אבל אם ההידור לא בגוף המצווה עצמה שעושה עכשיו בזה עדיף לקיימה מייד, ולכל בנידון של השארת אריה שמניח תפילין לפני ציצת אף שעדיף להניח ציצית ברישא, מכל מקום הם שני מצוות נפרדות ובמצוות תפילין עצמה לא יוסיף שום הידור ולכן עליו לקיימה מייד, וכן בנידון המשנ"ב על אף ששמה זה גם מצווה אחת של חנוכה מ"מ כל יום הוא הדלקה בפנ"ע ואין הדלקה של יום אחד קשורה להדלקה של יום אחר ולכן כשיכול להדליק ביום הראשון ההידור ידליק מייד על אף שלא יוכל להיות מוסיף והולך כי כל הדלקה היא בפנ"ע. (וגם אולי אפשר להוסיף דשם יש מצד שני גם הידור בשמן זית וא"כ ממ"נ יש הידור לכן עדיף גם הידור וגם מייד).
תודה רבה!