ברכה במעבר בין מבנים

אני תלמיד באוניברסיטה וישנה שאלה מעשית בהלכות ברכות כיצד הנכון לנהוג,

כאשר אני נמצא במעונות [חדרי השינה] ומברך על משקה או מאכל, האם כשאני יוצא לכיתת הלימוד אני צריך לברך שנית על המשקה?

היות וזה שני מקומות ללא אותו גג [שני מבנים] ,או היות וכל הקמפוס הינו אחד ומגודר ויש בו בעלות אחת נחשב כבית אחד ואין צריך לברך?
האמת שכל אחד שאני שואל אומר לי משהו אחר…
יש לך שאלה בהלכה?
למודי דעת נותן לך תשובות לשאלות שלך בהלכה
ומאפשר לך ללמוד הלכה מהבית בעצמך!
בחר לך תוכנית שמתאימה לך ממגוון תוכניות הלימוד תצטרף ותתחיל ללמוד גם.

15 תגובות

  1. האדמו"ר הזקן פוסק שיש לאכול במקום (חדר) בו בירכת, שאתה יכול לראות את מקום הברכה.

    עם זאת האדמו"ר הזקן כותב שאם מכוון באותו בית ללכת למקום אחר יכול.

    ונראה שבעניינו בית הוא לעניין המעונות, כיוון שזהו מקום השינה, ואין קשר לזה שמבחינתך בעלות האוניברסיטה היא דבר אחר.

    ויש עוד להוסיף שמעונות זה דבר שבתשלום, ושכירות, הרי היא כקניין לתשמישי בדבר זה

  2. המשנה ברורה כותב
    שיציאה משטח בנין אפילו אם בירך על דעת להמשיך לאוכול אחכ, צריך לברך שוב בבנין אחר
    דעת המנוחת אהבה שאם כוונתו להמשיך לאכולו הברכה שברך חלה גם על ההמשך ודומני שכן גם דעת הרב עובדיה.
    כל טוב

  3. היות שהאוניברסיטה היא מתחם אחד מגודר וריבונות אחת, אין צורך לברך שוב.

  4. תשובה: נראה לענ"ד שצריך לברך שוב. ומומלץ להרחיק מן הספק, ומראש כאשר מברך, יתנה שתועיל ברכה זאת רק עד צאתו מהמבנה. ובאמצעות מחשבה מנגדת זאת יתרחק מן הספק.

  5. לפי הילקוט יוסף הכל הולך אחר המחשבה
    אדם שברך על בקבוק מים באוטו בידיע שיגיע למספר מקומות במשך היום, יכול להמשיך לשתות במשך כל היום ללא ברכה נוספת אעפ"י שנמצא במקומות שונים ויצא וחזר לאוטו מספר פעמים

    Best Regards,
    איתן

  6. בפשטות לכאורה לפי כולם צריך לחזור ולברך באופן זה.כי זה ממש שנוי מקום.ואף אם היה בדעתו בשעת הברכה להמשיך לשתות במקום ההוא זה יועיל רק בתנאי ששתי המקומות תחת קורת גג אחד.ועיין בסימן קעח סעיף א ברמא שם .בברכה דוד מסקין.

  7. היות וזה לא אותו גג מעיקר הדין היית צריך לברך שוב רק כאן שזה מגודר יש מצב שזה חשיב כרשות אחת בפרט אם היא נראית אחת לשניה ולכן מעיקר הדין לא נצטרך לברך שוב אך דא עקא היות ורבו בזה המחלוקות יתכן שיהיה נכון מצד הדין יותר לברך על דעת לפטור רק את המבנה בו אתה נמצא ויתכן שכיון שאתה עושה כן על מנת לברוח ממחלוקת אין בזה גרמא של גורם ברכה שאינה צריכה…. רק יש לדון בזה מדין הולכי דרכים שמברכים ואכלים אימת דקא בעו ללא ברכה בשנית , ואכ הדרא דינא קמייתא לא לברך שוב רק שיברך על דעת לפטור את כל האזור המגודר ואז יתכן שיהיה כאן יותר רווחא דמילתא לא לברך…. כנלעד … והיעבא

  8. הכל תלוי בכוונת המברך וזה לא דומה למה שמרן כתב שאם היה עומד בתוך בית ובירך על פרי וקראו לו לצאת החוצה שמרן כתב שצריך לברך שוב אף על פי שלא טעם כי זאת לא הייתה כוונתו אבל אם התכוין לצאת החוצה לא צריך לברך

  9. קמפוס הוא ריבונות ולכן אין דין שינוי מקום אלא כמחדר לחדר

  10. בעיקרון לכאורה, כל הדין הזה יש להסתפק בדבר אם אין דעתו על האוכל כאשר הוא יוצא מהמקום , כל הרעיון לכאורה של יציאה ממקום למקום ומחדר לחדר זה שאין דעתו על האוכל והוא יוצא , במקרה זה כאשר גם המקום הוא ספק אם נחשב אחד או לא. יש לומר ספק ברכות להקל.

  11. לכל הלומדים היקרים שלום וברכה,
    שאלה זו בהלכות ברכות עוררה רבים להתבונן ולחקור מה הדין לגבי שינוי מקום בין מקום למקום ברשות אחת בדיני ברכות,
    והיות שסוגיא זו נבוכו בה הפוסקים אין כאן המקום להכריע בדבר שרבו בו הדעות מן הקצה אל הקצה,
    וכבר כתב היעב"ץ בספרו מור וקציעה שדיני שינוי מקום הינם מהדברים החמורים שקשה להורות בהם
    ולא כל שינוי מקום ויציאה נחשבים להיסח הדעת
    וכ"כ בשולחן ערוך הרב, ובספר אגרות משה [ח"ה סי' יז] ע"ש.
    אכן יש לחלק בין שינוי מקום בסעודת קבע על פת שהינה קביעות גמורה ובה נחלקו רבותינו הראשונים האם מותר לצאת ממקומו ולהמשיך לאכול במקום אחר,
    שלדעת השולחן ערוך [סימן קעח סעיף א] יש לאסור ולדעת הרמ"א מותר ובדיעבד שיצא לא יחזור ויברך שנית מדין סב"ל,
    לבין דבר שאין לו קביעות כדין אכילת עראי פירות שתיה וכיו"ב, שאין בהם קביעות והיוצא ממקום למקום
    [הרי סילק דעתו ממקום הקביעות ונחשב לשינוי מקום וצריך לחזור ולברך שנית [למעט הולכי דרכים שאוכלים ואוכלים כגון שתיה או סוכריה וגרעינים וכיו"ב שלא נחשב כסילוק שכן דרכם].
    שבהם נחלקו הפוסקים האם בבית אחד מחדר לחדר צריך לחזור ולברך והוא הדין בבית אחד מפינה לפינה,
    ומדירה לדירה באותו בניין ושאר שינויי מקום מבית לחצר ובחצר אחת ממקום למקום, ולמסקנה לדעת רבים מן הפוסקים בבית אחד
    בין מפינה לפינה שלא רואה מקומו ובין מחדר לחדר כל שדעתו להמשיך באכילה זו יש להקל ולא יחזור לברך ויסמוך על ברכתו הראשונה,
    אולם מבית לבית תחת אותה קורת גג אחד כגון מדירה לדירה באותו בניין יש המקילים
    ולדעתם נחשב כרשות אחת ולא שייך דין סילוק על שנחשבים כשני בתים ובעלות שונה
    שסוף כל סוף הינם ברשות וגג אחד וכ"כ בספר וזאת הברכה [פ"ו ] בשם הגר"ח קנייבסקי שליט"א, ובשו"ת אור לציון [ח"ב סי' יב טז] ובהלכה ברורה [סי' קעח ע"ש באורך]. אולם מנגד דעת הגרש"ז אויערבך זצ"ל בספר שמירת שבת כהלכתה [פנ"ד סקכ"ז] שהנכנס לבית אחר שאינו ברשותו הוי סילוק דעת גמור ודינו כהלך מבית לבית ונחשב כסילוק ויחזור לברך וכ"כ עוד פוסקים רבים.
    ולפי זה הוא הדין במחלוקת זו גם לגבי חדרים ומעונות שהחצרות מפרידים ביניהם ואינם רואים ממקומם את המקום שברכו בו
    שנידון זה נכנס למחלוקת זו והנכון שלא להיכנס לנידון זה ולפני שיצא מחדרו יברך ברכה אחרונה על המאכל שאכל ושתה אך אם יצא וכבר הגיע למקום שני שלא תחת אותו גג צריך לברך לדעת רבים מהפוסקים, ולכן יש להשתדל בשעת הברכה לכוון לכל מה שאוכל בבית זה שיצא ידי חובה ותו לא, ו
    אם לא כיוון יברך ברכה אחרונה הנחשבת לסילוק.
    והנלע"ד כתבתי.
    בברכה ארז אלחרר

  12. נ.ב
    יש לציין שלדעת רוב הפוסקים וכן הלכה, שמבית למרפסת של הבתים שלנו וכן לגינה פרטית אין הדבר נחשב כהפסק ולא צריך לחזור ולברך אולם בגינות ובחצרות המשותפים הדין כמבואר לעיל.

  13. הבנתי שכבודו פוסק שבמקום שתחת קורת גג אחת עדיף לכוון בשעת הברכה על כל החדרים.
    וכאשר אלו מקומות שאינם תחת קורת גג אחת
    עדיף לכתחילה לברך ברכה אחרונה לפני שיוצא.
    הבנתי נכון?
    כי לא מסתבר שהכוונה תועיל כאשר אינם תחת
    קורת גג אחת אעפי שהם בעלות אחת.

    1. שלום ללומד היקר, הבנת נכון למרות שיש דעות שכל שהכל בעלות אחת אין צריך לחזור ולברך
      מכל מקום דעתנו היא הממוצעת שתחת גג אחד לא יברך כדברי האור לציון ובתים נפרדים יברכו לפני יציאתם או שיכוונו רק מה שאוכלים כעת.
      כל טוב ארז אלחרר

  14. אצרף בזאת לפני הלומדים מה שכתבתי בס"ד בשו"ת שמן הטוב (או"ח סימן ח) בעניין זה ממש, והבוחר יבחר.
    עמדתי ואתבונן במי שאוכל מאכל מן המאכלים שאינו דגן (שאינם טעונים ברכה לאחריהם במקומם, כמ"ש מרן השו"ע (סימן קע"ח סעיף ה) כי"א בתרא), ויצא למרפסת במקום המוקף גדר האם צריך לשוב ולברך וכמו כן יש לדון על ישיבה גדולה או פנימייה שהחצר תחת כיפת השמים אך כל המתחם מגודר, האם יש שינוי מקום כשהולך מהפנימייה לחדר האוכל וכיוצא בזה?
    א) אמרו בירושלמי (ברכות פ"ו ה"ח; דף נ סע"א) "ר' סימון ר' תדאי בשם ר' יהושע אכל במזרחה של תאינה ובא לאכול במערבה צריך לברך", וכן פסק הרמב"ם (פ"ד מהלכות ברכות סוף ה"ה), והעיר הראב"ד "והוא שלא היה דעתו מתחילה לכך".
    והנה מרן הבית יוסף (או"ח ריש סימן קע"ח) הביא דברי הארחות חיים (הל' ברכות אות י"ח) שמי שהיה בגן או בפרדס ורוצה לאכול מכל המינים כיון שבירך על אחד פטר את כולם שנחשב כמשנה מקום מפינה לפינה שלא צריך לברך שוב (וכמ"ש הרמב"ם שם והתוס' בפסחים קא: ד"ה אבל, ומרן הב"י הנ"ל), אבל מגן לגן צריך לחזור ולברך אפילו הם סמוכים אחד לרעהו, ואם בגן אחד לא היתה דעתו אלא לאכול מעץ אחד צריך לברך על השאר, וכמ"ש הראב"ד שצריך דעת לשינוי מקום, ברם מגן לגן לא מועילה דעת שרוצה לאכול שם, ובכל אופן שהוא הוי הפסק. ומרן השו"ע פסק (או"ח סימן קע"ח סוף סעיף ב) את הירושלמי ששינוי מקום מזוית לזוית בתאנה מצריך לברך שוב, ולאחר מכן (סעיף ג) פסק את הארחות חיים שבגן אחד לא צריך לברך שוב.
    ב) וכל הרואה ישתומם מה ראה לחלק ומה פגם מצא בתאנה שמזוית לזוית צריך לברך ואילו בגן אחד גדול לא צריך לחזור ולברך? ומרן הבית יוסף הרגיש בשאלה זו והסביר בטוב טעם ודעת ואי"ה אעתיק לך לשונו: "ואע"פ דמזוית לזוית לא הוי שינוי מקום, שאני התם שכתלי הבית מקיפים לשתי הזויות הילכך חשיבי כמקום אחד, מה שאין כן האוכל במזרחה של תאנה ובא למערבה, שהתאנה במקום שאין בה מחיצות היא" , וכן מצאתי לבן דורו של מרן השו"ע הוא ר' אלעזר אזכרי בעל ספר חרדים בביאורו לירושלמי (הנ"ל באות א') שביאר כך.
    ג) מרן בשולחנו הטהור פסק להלכה את דברי הארחות חיים בזה הלשון: "יש מי שאומר שאם היה בגן ורוצה לאכול מפירות כל אילן ואילן, כיון שברך על אילן אחד אינו צריך לברך על האחרים, אבל מגן לגן צריך לברך אפילו אם הם סמוכים ואפילו אם כשבירך תחילה היה דעתו על הכל", והיה מקום לדון שלא סובר כן השו"ע למעשה שהביא הלכה זו בלשון "יש מי שאומר", אלא שביאר כף החיים (ס"ק כ"ז ועוד ) שהיות ומרן השו"ע לא מצא לארחות חיים חברים מן הפוסקים כתב הלכה זו כיש מי שאומר, אך האמת שדעתו להלכה כדעת הארחות חיים.
    והמזיז ראשו לחונים על השולחן ערוך, תפגע עינו ברב מגן אברהם (סק"ה וסק"ט) שהביא להלכה את החילוק של הב"י בדין מקום מוקף מחיצות שאם שינה מקומו לא צריך לשוב ולברך. ומשמע מדבריו שאף אם לא נתן דעתו לכך מתחילה לאכול במקום האחר לא צריך לברך אם המקום מוקף מחיצות, ובאמת כן פסק החיי אדם (כלל נט סעיף יג) , ובהערות איש מצליח (הערה 3) העירו שמלשון הב"י משמע שלא צריך דעתו לשינוי מקום במקום מוקף גדר, ברם לענ"ד היות ויש המצריכים דעת לכך ראוי שיתן דעתו שכוונתו בברכה לכל המקום כולו.
    ד) ואנכי חזון הרביתי לרבותינו הפוסקים שכולם צועדים עם המג"א שבמקום מוקף מחיצות לא צריך לברך כשמשנה מקום ודלא כהרב מאמר מרדכי, ורק לכתחילה צריך דעת לכך, ומהם מצאתי לט"ז (סימן קע"ח סוף סק"ט), הא"ר (סק"ו), שו"ע הרב (סעיף ט), החיי אדם (הנ"ל), ר' יוסף חיים בבא"ח (בהעלותך י'), המשנ"ב (ס"ק ל"ז), כה"ח (ס"ק יג, כח, לא) והאריך האחרון להביא עוד מהפוסקים. וכ"כ הרב וזאת הברכה (פרק ו' סעיף י'), ברכת ה' (ח"ג פי"א סעיף יד), הפסק"ת (סימן קע"ח אות יד), ההלכה ברורה (סעיף יב) ועוד. והיות וכל אילני רברבי פוסקים כדעת המג"א שמועילים המחיצות אף שאין רואה מקומו הראשון, נשאר הרב מאמ"ר לבדו, את כולם לקח הרוח, ואיכה ישבה בדד.
    ה) ואני טרם אכלה לדבר ואבוא היום אל הענין שפתחנו בו. ואפנה ואראה למה שכתב בספר שמירת שבת כהלכתה ח"ב (פרק נ"ד הערה ל"ג) שג"כ הסכים לדין מקום מוקף מחיצות , ושם חידש דין נוסף בשם הג"ר שלמה זלמן אוירבך שלמרות שהבית מוקף מחיצות בפני עצמו אם יוצא לסוכה הנמצאת בחצר לא נחשב לשינוי מקום, ולדבריו נמצאת למד שגם אם הלך מחדר לחדר ובאמצע עבר מתחת כיפת השמים אך כל המתחם מוקף גדר, לא נחשב לשינוי מקום ואינו צריך לחזור ולברך.
    ולאחר שהצעתי את האמור ערערו עלי שלפי האמור אף בעיר המוקפת צורת הפתח ("עירוב", חוט מתכת המקיף את כל העיר) לא יברך בכל העיר כולה שנחשבת כמקום אחד, ובאמת עלה במחשבה כן לפני הגרי"ש אלישיב זצ"ל שהובא בספר וזאת הברכה (פ"ו סעיף י' בסוגריים בסוף הסעיף), אך הפסקי תשובות (סימן קע"ח הערה 72) ערער עליו שצריך שהכל יהיה תחת בעלות אחת, ומלבד זאת הרב וזאת הברכה בעצמו ערער עליו מדברי הלבוש (בריש הסימן) שהכל תלוי בדעתו של האדם.
    ו) שמעתי באומרים לי שכל האמור בדברי הפוסקים הוא רק בגן מוקף מחיצות אך בנידון שלנו שהחדר אוכל מוקף מחיצות בפני עצמו וכן הפנימיה והבית מדרש, על אף שכולם יחד ג"כ מוקפים בגדר החדרים נחשבים כמקומות חלוקים, וצריך לחזור לברך בכל פעם שמשנה מקומו. ואני אמרתי לעצמי "אנא לא חילק ידענא ולא בילק ידענא" (כמ"ש בחולין יט רע"א), שאמנם הפוסקים דיברו בגן, אך השמירת שבת כהלכתה פסק כך גם באופן האמור, וכן יש לדון בכל מתחם שהכל תחת בעלות אחת, וכן הסכים עימי הרב בנימין חותה שליט"א וציין למשנ"ב (הובא לעיל אות ד) שהלך כדעת המג"א והפנה לשש"כ, וכן שמעתי מהרב אופיר מלכא שליט"א, ואנכי על משמרתי אעמודה שכל מקום מוקף מחיצות מהוה מקום אחד ואפילו אם כל חדר מוקף מחיצות בפנ"ע ובין מקום למקום יוצא תחת כיפת השמים, כל שכל המתחם מגודר נחשב למקום אחד. וידעתי בני ידעתי למ"ש בספר ליבון הברכה (לבעל וזאת הברכה. עמ' 231) שחלק על הגרשז"א מהטעם האמור, ויצא לדון בישיבה שכל מקום נחשב בפנ"ע למרות שהמתחם מגודר, וי"ל ע"ד.
    ז) ואם באת לשאול מחמת הסברא שלא יתכן שאם משנה מקום ועובר תחת כיפת השמים לא יצטרך לברך שוב, אף אני מודה ועוזב ירוחם שסברה זו מתקבלת על הדעת, אך אשאל שאלת תם הרי אם שתה מים תחת כיפת השמים במקום מוקף גדר והלך כברת דרך לבוא לאיזור אחר שבו לא רואה את מקומו הראשון כלל, אך עודנו נמצא באותו מתחם מגודר וחפץ כעת לשתות בשנית, ודאי שלא יברך בשנית שהכל מוקף גדר בדומה לגן.
    וא"כ הן אמת שיש מקום בראש לטעון שלא יכול לפטור מקום הרחוק כל כך, אך מסתימת כל הפוסקים לא נראה כן, וכשם שהסכימו והתירו בית דין של מטה בענין מתחם וגן המוקפים גדר כך יסכימו ויתירו אם עבר מחדר לחדר סגור תחת כיפת השמים במקום מגודר.
    ח) זאת תורת העולה שאם בירך על מאכל שאינו טעון ברכה במקומו ושינה מקומו צריך לברך שנית, אך אם רואה את מקומו הראשון אינו חוזר ומברך, וכן אם המקום מוקף מחיצות או גדר לא צריך לברך שוב וימנע מלעבור מקום לכתחילה, ואם דעתו לשנות מקום רשאי לשנות מקומות לכתחילה באופנים הנ"ל (מגודר או רואה מקומו הראשון). וכן הדין גם בישיבה גדולה שחדר האוכל והבית מדרש לא נמצאים באותו מבנה אך כולם באותו מתחם מוקפים גדר, אין שינוי מקום אם עובר ממקום אחד לשני.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן