בירור על יהדות האישה לפני הנישואין

//בירור על יהדות האישה לפני הנישואין

בירור על יהדות האישה לפני הנישואין

שואל הלומד: 

אני מנוי על סדרת השיעורים של "מכון לימודי דעת".

ראשית כל, ברצוני להודות על דפי הסיכומים הבהירים של הרב שעוזרים לי מאד .

שנית, ברצוני להפנות שאלה מהחומר הנלמד.

בשו"ע אבהע"ז סימן ב` כתוב "כל המשפחות בחזקת כשרות ומותר לישא מהם לכתחילה".

אמנם בב"ש הביא בשם הרמ"א שמי שאין משפחתו ידועה לנו, לא אמרינן שהוא בחזקת כשרות וצריך להביא ראיה כי חוששים שמא הוא ממזר,
והב"ש נטה בזה להחמיר.

מעתה קשה לי, כיצד נישאים היום? אמנם ביררתי רבות על אשתי בתקופת ה"שידוכים", אבל אודה ואתוודה שלא בררתי אם היא יהודיה…

והרי לא הכרתי את משפחתה כלל !!!

א"כ, על מה אנו סומכים כיום?

משיב הלומד דוד ז.

למיטב זכרוני הרב אלישיב אמר שהיום צריך לבדוק ביוחסין בגלל העליה
מברית המועצות לשעבר וגם הפלשמורה

משיב הלומד דוב ה.

באותה מידה לא ביררת גם על עצמך אם אתה יהודי…

אלא שהב"ש מדבר על מי שאין משפחתו ידועה לנו, כמו מי שמגיע ממדינות "מנותקות"
ומבקש להנשא, שם יידרש להוכיח יהדותו.

אולם מי שחי כיהודי שנים ע"ג שנים הוא ואביו וסבו ואבי סבו ולמעלה בקדש, על זה נפסק

ש"כל המשפחות בחזקת כשרות ומותר לישא מהם לכתחילה".

משיב הדיין הרב אושינסקי שליט"א

שלו` וברכה.

בנושא זה עסקתי רבות בספרי אורחות משפט (אורות משפט חלק א), ואביא לפניך מקצת ממה שכתבתי שם (ואולי חלק מכך אף מובא בשיעורים).

אכן, כפי שכתבת בשאלתך, הב"ש עצמו חושש שם לדעת הרמ"ה להלכה וכותב שמוכח שכן גם דעתו של השו"ע (בסי` ג),
ועיין ב"ש סי' ג ס"ק ה, המוכיח זאת מדברי השו"ע שם.

בענין זה, מהי אכן דעתו של השו"ע, עי` בשער המלך פ"כ מהלכות איסורי ביאה שהשיג על דברי הב"ש הנ"ל,
וסובר שודאי דעתו של השו"ע היא להתירו להנשא לבת ישראל, ומסיים שם
"ולענין הלכה, לענין חשש פיסולי קהל, דעת כל הפוסקים שאפילו מי שאין לו חזקת משפחה,
כגון שבא מארץ רחוקה ואומר ישראל אני, נאמן גם להשיאו אשה, שכל המשפחות בחזקת כשרות הן עומדות,
זולתי הרמ"ה שחולק על זה, ודלא כבית שמואל שייחס למרן המחבר דסבירא ליה כהרמ"ה, וליתא, כמו שביארנו".
כן איתא גם בספר ערוגות הבושם (לרב מיכאל בכרך, אבהע"ז סי` ג סק"ו).

ועי` בבאר היטב שם ס"ק ד המביא את דעת הרמ"ה הנ"ל ואת דברי הב"ש המחמיר ולאחר מכן מביא את דעת ספר בית הלל,
וז"ל שם "וכ"כ בית הלל מי שבא מארץ אחרת הן איש או אשה או בחור או בתולה או אלמן או אלמנה צריך ראיה שהוא ישראל,
ואף שמתנהגים כדת ישראל ומדברים בלשונינו ויודעים בכל טוב היהודים, אעפ"כ צריכים ראיה,
וכן הוא תקנות מדינות ליטא שאין לסדר שום קידושין אא"כ שיש לו ראיה שהוא ישראל, ומאיזה משפחה, עי"ש, וכ"כ מהרי"ט בתשובה ח"א סי` קמט, עי"ש".

כדוגמת דברי הבית הלל, שיש לחשוש למי שבא לפנינו מארץ אחרת ולא להשיאו אשה בלא בדיקה,
איתא גם בערוך השלחן אבה"ע סי' ב, יג ושם מבאר יותר הסברא, וז"ל
שם "דאע"ג דכל המשפחות בחזקת כשרות, מ"מ זהו במשפחה, אבל איש הבא ממרחק ורוצה לישא אשה
אין נותנים לו עד שיוודע מי הוא ומאיזו משפחה הוא וכו`, דבשלמא משפחה המוחזקת לישראלים מוקמינן לה בחזקת כשרות,
אבל האיש הבא ממרחקים ולא ידענו אותו הרי אין לו שום חזקה וכו`, ולי נראה כמ"ש,
דאם יש לו משפחה אין צריך כלל לראיה, וראיה אין צריך רק לאיש בודד שבא ממרחקים ולא ידענו לו משפחה.
ולכן לדינא פשיטא שיש להזהר שלא להתחתן באיש שאינו ידוע לנו, וכן באשה שאינה ידועה לנו וכו`".
נמצא לדבריו אלו שיש לחשוש לכל אדם הבא ממרחקים ולא מוחזקת משפחתו, ולבדקו לפני נישואין.

לכאורה נראה דדין השו"ע אינו כמובא בבית הלל, ואין צורך לבדוק יהדותו של הבא לפנינו מארץ אחרת.

כן מובא מפורשות גם בב"ח ביור"ד סי` רסח וז"ל "ומיהו נוהגים להקל להאמינו אף להשיאו ישראלית,
ואפשר דאף הרמב"ם מודה באורחים שבאים והם בחזקת ישראל שנאמן אף עכשיו שרובם יהודים אף להשיאו ישראלית, שכל המשפחות בחזקת כשרות הם, כמו שנתבאר באבהע"ז סי' ב וכו". דברי הב"ח הנ"ל הובאו גם בש"ך יור"ד סי` רסח ס"ק כא.

על כל פנים, ע"פ פסק הב"ש (ע"פ אחת השיטות), ע"פ דברי ספר בית הלל ודברי הערוך השלחן הנ"ל
היה מקום לומר שעולה חדש המגיע לפנינו יש לו להוכיח את יהדותו, ואף שמתנהג כיהודי או יודע שפה יהודית.

ואולם עי` במאמרו הנ"ל של הגרמ"מ פרבשטיין שם כותב שאין לחשוש לדברי הבית הלל הנ"ל
שיש להחמיר ולא לקבל מי שאין משפחתו ידועה לנו, וכותב, שלא כתב הבית הלל את דבריו מעיקר הדין אלא שזו היתה תקנת מדינת ליטא.
ראייתו לכך היא מסוף דברי הבית הלל שכתב שם "וכן הוריתי הלכה למעשה וכו`,
וגזרתי עליהם שיפרשו זה מזה, עד שיביאו ראיה שהם ישראלים, אפי` על פי קרוביהם".
א"כ, מתוך שהתיר להביא ראיה אפי` ע"פ קרובים, משמע שמעיקר הדין אין לנו לחשוש מלקבלם, ורק מתקנת מדינת ליטא יש להחמיר.
כן איתא גם בספר ים של שלמה לרש"ל (כתובות, פרק ב סי` מ) שהאומר ישראל אני נאמן בלא ראיה, כדעת ר"ת הרמב"ן והרשב"א, ודלא כדעת רש"י והרמ"ה.
כן עיין באוצר הפוסקים סי' ב (דף מה) בשם שו"ת האלף לך שלמה (אבהע"ז סי` טו) שפסק דלא כבית הלל הנ"ל,
ושם כתב שמנהגינו שכל איש ואשה הבאים להנשא אין חוקרים ודורשים אחר משפחותיהם כלל. וכן המנהג גם לענין כהונה (שיכול כהן לשאת מהם).

2019-05-26T12:09:00+00:00

השאר תגובה