מצורפת דוגמא של שאלה במבחן חופה וקידושין ברבנות

שאלות
1 .קידושין על מנת להחזיר: "הרי את מקודשת לי בטבעת זו על מנת שתחזירי
אותה לי" – האם מקודשת, ומדוע? פרט!

2 .ברכת האירוסין: באר השיטות השונות בדקדוק ונוסח ברכת האירוסין!

תשובות
1 .קידושין על מנת להחזיר.
מקור הדין: בגמרא בקידושין, הילך מנה על מנת שתחזירהו לי, באשה אינה
מקודשת לפי שאין האשה נקנית בחליפין.

מבואר בגמרא שאין אפשרות לקדש אשה בקידושין על מנת להחזיר.

וביארו התוספות והרא"ש הטעם מדוע לא יקדשו על מנת להחזיר, משום שיבואו לטעות שאפשר לקדש בחליפין,

והדרךבקנין סודר להחזירו לבעליו לאחר הקנין, ולכן אם יקדשו אשה בכסף על מנת
להחזיר, יטעו לומר שנקנית בחליפין. ולמרות שמן התורה קידושי כסף על מנת
להחזיר חלים, רבנן הפקיעו את הקידושין.

הרמב"ם פסק שאין לקדש אשה בכסף על מנת להחזיר, ובין אם החזירה הכסף
אינה מקודשת משום שאינה נקנית בחליפין, ובין בלא החזירה אינה מקודשת
משום שלא קיימה התנאי. וכן פסק הטור.

השו"ע פסק (סימן כ"ט סעיף א') שאין קידושין במתנה על מנת להחזיר. ומבאר
החלקת מחוקק בדבריו, שאינה מקודשת כלל משום שרבנן הפקיעו את הקידושין באופן זה.

והביא שכן משמעות הרא"ש והתוספות שלמרות שמהתורה מקודשת מכ"מ רבנן הפקיעו את הקידושין לגמרי.
החלקת מחוקק מביא מהגהות הרי"ף בשם הריא"ז שסובר שדינה כמקודשת
מספק, ואם קיבלה קידושין מאחר צריכה גט משניהם.

הבית שמואל פסק כדעת השו"ע שאינה צריכה גט מהראשון אלא מהשני, מכיון
שהפקיעו לגמרי את קידושי הראשון שהיו על מנת להחזיר.

הבית שמואל מביא מהב"ח, שכל זה רק אם התנה בתנאי כפול, הרי את
מקודשת לי על מנת להחזיר ואם לא תחזירי אינך מקודשת, אבל אם לא כפל
התנאי התנאי בטל והמעשה קיים ומקודשת. והקשה הבית הלל הקשה
שבתוספות מבואר שכל שיש אומדנא דמוכח שרוצה בתנאי אין צורך לכפול.

והב"ש הביא דעת הרא"ש שבכל אופן צריך לכפול. ומסקנתו שאין לחשוש לדברי
הב"ח משום שאין צורך לכל הדיעות באופן זה בתנאי כפול .

העולה לפי זה: המקדש אשה בטבעת על מנת שתחזיר לו לשו"ע אינה מקודשת
,משום שהפקיעו רבנן את הקידושין כדי שלא יטעו לומר שמקודשת בחליפין.
ואילו לחלקת מחוקק מקודשת מספק.

אם אמר לה התקדשי לי בהנאה שיש לך עד שתחזירהו לו נחלקו הראשונים:
הובא בבית יוסף מר' ירוחם שהביא בזה שתי דיעות וכתב שהעיקר כדיעה שמוקדשת.

וכן פסק הרמ"א להלכה. ואילו החלקת מחוקק חולק על הרמ"א
והביא דעת בעל העיטור שאינה מקודשת. ולכן לדעתו מקודשת מספק. הבית
שמואל מסכים להלכה לדעת הרמ"א.
העולה לפי זה: המקדש בטבעת על מנת להחזיר ואמר לה שתתקדש בהנאה שיש
לה עד שתחזיר לרמ"א והב"ש מקודשת ולח"מ ספק מקודשת.

2 .ברכת האירוסין
מקור הדין: בגמרא בכתובות מבואר שמברכים ברכת אירוסין, מאי מברך, בא"ה
אמ"ה אקב"ו על העריות ואסר לנו את הארוסות והתיר לנו את הנשואות
[גירסת ר"ת, לנו]על ידי חופה וקידושין בא"ה מקדש ישראל. רש"י מפרש שאסר
לנו את הארוסות מדרבנן שגזרו על איסור יחוד עם פנויה. וגם הארוסה אסורה
לבעלה כנדה עד שתיכנס לחופה.

הרא"ש הוסיף בסיום הברכה, מקדש ישראל על ידי חופה וקידושין. וכן פסק
הטור. והדרכי משה כתב שכך נוהגים.

הר"ן הביא מהרמב"ן שאין לומר על ידי חופה וקידושין משום שאין ראוי להזכיר
חופה כשעושה אירוסין ]בזמנם היו מארסים ורק אחר זמן נכנסים לחופה[ ועוד
שמקדש ישראל הוא מעין הפתיחה שקידשם בעסקי הנישואים. והביא מר' האי
גאון שלא להוסיף על מה שמוזכר בגמרא שהרי אין קדושת ישראל תלויה בחופה
וקידושין. הבית יוסף כתב שכך נוהגים לחתום מקדש ישראל.

הבית יוסף מביא עוד כמה גירסאות מהראשונים: גירסת ר' האי גאון – והתיר לנו
על ידי חופה וקידושין, בלא המילה "נשואות". גירסת בעל העיטור – "על ידי
חופה בקידושין" במקום על ידי חופה וקידושין.

וביאור הענין, שהתחלפה האות ו' באות ב', מחמת הכלל הדיקדוקי בג"ד כפ"ת לאחר אותיות אהו"י הב' רפויה
חופה בקידושין, ולכן טעו וכתבו בו'.

גירסת הרמב"ם – והבדילנו מן העריות,
וביאר המגיד משנה שהוא על פי הכתוב קדושים תהיו שתפרשו מן העריות .

להלכה השו"ע פסק: לומר אקב"ו על העריות ואסר לנו את הארוסות והתיר לנו
הנשואות על ידי חופה בקידושין בא"ה מקדש ישראל.

הבית שמואל הוסיף שטוב לומר הנשואות לנו כגירסת ר"ת. וכן כתב החלקת
מחוקק שהב"ח הגיה וכך נוהגים המדקדקים.

והרמ"א פסק: לומר על ידי חופה וקידושין וחותם מקדש עמו ישראל על ידי
חופה וקידושין.

זוהי דוגמא לתשובה אחת מתוך השאלות של מבחן חופה וקידושין.