שלום הרב,
האם מותר לקרוא מתוך מגילה כשרה כמה ימים לפני פורים?
אני מכהן בשליחות הרבי מליובאוויטש באחד מערי צרפת,
אני אמור לבקר אסיר יהודי הנמצא בבית כלא רחוק מעירי
כ-400 ק"מ ע"מ לעודדו ולחזקו , עוד לפני פורים.
שאלתי היא: האם מותר לקרוא מתוך מגילה כשרה כמה ימים לפני פורים?
מתוך מגילה כשרה(ובברכה?)
למרות שמדובר בכמה ימים לפני פורים
או שעדיף שיקרא בעצמו את המגילה ברוסית?
מתוך ספר או חומש מתורגם ביום הפורים (הנ"ל אינו קורא בעברית)
פשוט שאין באפשרותי להגיע אליו ביום הפורים עצמו
אודה על מענכם בהקדם
בברכת התורה
שליח בצרפת
להורדת העלון בהלכות חודש אדר ופורים לחץ כאן
כאן תוכל לקרוא ולשאול בענייני רבנות
נחלקו הראשונים מה הדין באדם שיוצא לדרך ואינו יכול לקחת עמו מגילה כשירה
האם יוכל לקרותה באחד מזמני ההקדמה המבוארים במשנה לבני הכפרים.
דעת הרז"ה והמאירי בשם ליקוטי הגאונים ובה"ג שיש לקרותה בזמני ההקדמה וי"א שאם א"א יוכל לקרותה מר"ח. מאידך דעת הרשב"א ובעל העיטור המובא בטור
שבזמן הזה אין דיני הקדמת הקריאה ואין לקרותה אלא בזמנה כלומר בי"ד לבני הפרזים ובט"ו לבני המוקפים.
ולכן פסק השו"ע (או"ח סי' תרפ"ח סעיף ח') שהמפליג בספינה או יוצא בשיירה
ואינו יכול להוליך עמו מגילה כשירה יקרא בי"ג או בי"ב או י"א בלא ברכה.
וי"א שיקרא מר"ח בלא ברכה. וכתב על זה הרמ"א והכי נהוג.
ומיהו אם נזדמנה לו לאחר מכן מגילה בזמנה צריך לחזור ולקרותה בברכה [משנ"ב בשם הרבה אחרונים].
עוד כתב המשנ"ב שמכיון שקורא אותה שלא בזמנה יש לכנס עשרה שישמעו
ומ"מ בדיעבד יוצא אף ביחיד כמבואר במאירי. והביא את הספק של הר"ן
האם צריך לקרותה גם בלילה או רק ביום וכתב שמהטור משמע שצריך לקרותה גם בלילה וגם ביום.
על פי זה בשאלה שנשאלה יש ענין לקרוא את המגילה שלא בזמנה לאותו האסיר מתוך מגילה כשירה ועדיף לעשות כן בעשרה
אך אם אין אפשרות [מהשאלה נראה שאין כזו אפשרות] יכול לקרוא ביחיד אך לא יברך.
ובכ"ז אם יזדמן לאסיר מגילה כשירה בזמנה יקרא בברכה וכן הקורא לאסיר צריך לקרוא בזמנה בביתו בברכה.
כמובן שאת שאר מצוות היום אין לעשות אלא בזמנה ולא קודם ורק לענין קריאת המגילה יש נידון וכנ"ל.
בסי' תרצ"א סעי' י' כתב שכשאין מגילה כשירה יקרא בחומש בלא ברכה. ובמ"ב סק"י כתב שזהו דוקא אם החומש עשוי בגלילה, אבל בחומש שלנו לא יצא. אמנם הביא מהפמ"ג דראוי לקרות גם כך שלא תשתכח תורת מגילה.
יש להעיר שבכתובה ברוסית אפי' בצורת מגילה הביא המ"ב (סי' תרצ ס"ק לב) כמה פוסקים שפסול, דלא כהרמ"א שם, ועיי'ש בביה"ל שהביא כמה ראשונים כהרמ"א.
ולמעשה, ודאי שיש לקרות לפני פורים כמש"כ השו"ע בסי' תרפט סעי' ז לגבי מפרש בים שי"א שיקראנה שאפי' מתחילת החודש, וכתב הרמ"א דהכי נהוג. וכ"ש אם יהיה שם בימים אלו, דהיינו מי"א אדר ואילך שלכו"ע יש לקרותה כמבואר בשו"ע שם.
אמנם כיון שהוי שלא בזמנה צריך עשרה. ובמ"ב שם ס"ק כ הביא מחלוקת אי יוצאה בקוראה ביחיד. [וגם מסתפק אי מהני צירוף קטנים לעשרה].
וע"ע בביה"ל שם ד"ה יקראנה שיש ראשונים שסוברים שהאידנא שאין הכפרים מקדימים אפשר לקרות רק בי"ד בכל גוני.
ופשוט ששיטות אלו סוברים שאפשר לקרות רק מי"א ואילך, אבל לא מתחילת החודש, דאם אפשר מתחילת החודש [וכפי שהביא ב"י כן מהירושלמי, ושכן המנהג אליבא דהרמ"א] ודאי שאין זה תלוי בדינא דכפרים מקדימין. וקצת צ"ב מדוע הביה"ל לא הדגיש זאת.
ולענין ברכה, בטור מבואר שאם קורא מי"א ואילך קורא בברכה. אמנם להשיטות הנ"ל שהביא הביה"ל לא יקרא, וא"כ יתכן שאף אם קורא לא יברך. [ויתכן שלכך הביא הביה"ל את אלו השיטות, בכדי שיידע שלא לברך].
וא"כ יוצא שמר"ח ואילך יקרא בלא ברכה, ובפרט שמסתמא אין שם עשרה. וראוי לקרות שוב בי"ד [בלא ברכה] מתוך חומש מתורגם לרוסית.
משנה מסכת מגילה פרק א משנה א
[*] מגילה נקראת באחד עשר בשנים עשר בשלשה עשר בארבעה עשר בחמשה עשר לא פחות ולא יותר כרכין המוקפין חומה מימות יהושע בן נון
קורין בחמשה עשר כפרים ועיירות גדולות קורין בארבעה עשר אלא שהכפרים מקדימין ליום הכניסה:
פירוש המשנה לרמב"ם מסכת מגילה פרק א משנה א
[א] נאמר ימי הפורים האלה בזמניהם, זמנים הרבה תקנו להם חכמים. ונאמר על כן היהודים הפרזים היושבים בערי הפרזות עושים את יום ארבעה עשר,
וכיון שהפרזים בארבעה עשר הרי אנשי הכרכים המוקפין עושים חמשה עשר. ואם היו מוקפין חומה מימות יהושע אף על פי שנהרסה אין חוששין לכך,
והטעם שתלו את הדבר בכרכים המוקפין חומה, כמו שביארו בירושלמי, והוא אמרם חלקו כבוד לארץ ישראל שהיתה חריבה באותן הימים
ותלו אותה במימות יהושע בן נון. ואנשי שושן קורין אותה ביום חמשה עשר אף על פי שהיא חדשה כיון שעיקר הנס נעשה בה ומפורש במגלה ונח בחמשה עשר בו.
ויום הכניסה, הוא יום שני ויום חמישי לפי שאנשי הכפרים מתקבצין בהם לשמוע ספר תורה. ואסור לקרות את המגלה בשבת,
והטעם כמו שביארנו בשופר ולולב. וקריאתה בימים שונים לא היה אלא בזמן שידינו תקיפה ויש לנו יכולת לכוף על קיום המצות בשלימות, אבל בזמן הזה כלומר מזמן שנתחבר התלמוד עד שיבוא המשיח במהרה אין קורין אותה אלא בזמנה והוא יום ארבעה עשר ויום חמשה עשר כמו שביארנו. וקריאת המגילה חובה בלילה פעם ולמחרת פעם שניה.
לא יכול לברך כי זה לא בזמנו וצריך עשרה בשביל לברך
יקרא מתוך מגילה כשרה בלא ברכה ויצא השומע ידי חובה. כל עוד זה מראש חודש אדר. אם יזדמן בפורים מגילה כשרה יקרא שוב עם ברכה