אם שאלת את עצמך: למה לי ללמוד דווקא במסגרת של לימודי דעת? מה רע אם אפתח ספרים ואלמד בעצמי בבית או בבית המדרש הקרוב?
אולי תתפלא שפנינו לכמה מהלומדים אצלנו ושאלנו אותם בדיוק את השאלה הזאת:
למה, בעצם, צריך את התכניות של 'לימודי דעת' ולא מספיק ללמוד מתוך ספרים?!
עונה לנו הלומד הר' יעקב וינגרטן:
יש אנשים שיכולים ללמוד להבין ולזכור את כל החומר לבחינה זו או אחרת רק על בסיס הספרים או על בסיס ספרות הדרכה. אף על פי כן – חז"ל עדיין ממליצים לקבל הדרכה מ"רבי" שלא רק מכיר לך את חומר הלימוד אלא גם "חי" את החומר, ותמיד אפשר להפנות שאלות אליו.
תוכנית הלימוד של לימודי דעת מציעה את הטוב משני העולמות –
- חומר מאורגן המדגיש את הנקודות העיקריות של כל סימן וסעיף. אין זה מחליף את הטור ושו"ע ונושאי כליהם, אלא מכוון אותך לנקודות החשובות.
- ישנו רב המלמד את הדברים שאפשר להפנות אליו שאלות להבהרה ולבירור וגם לקבל תשובות כתובות – שאפשר תמיד לחזור אליהם. בלי צורך לתאם בין העיסוקים שלך לבין זמני המסירה של שיעורים או הפנאי של הרב.
- בחינות תקופתיות שמאפשרות קבלת הערות לגבי ההבנה שלך את החומר.
מציין הלומד הר' נריה יואב:
- בלימוד מתוך ספרים אין תכנים אקטואליים ומפורטים כל כך.
אומר הלומד הר' וינד:
וזאת התועלת של 'לימודי דעת' לעומת ספרים:
- ההבדל מאד ברור ואין מה להרחיב בו, רוב הספרים הקיימים בשוק נועדו להעביר נתונים ותו לא, אם בהבנה או בידע –
- לעומת זאת, החומר של לימודי דעת בנוי בצורה של שיעור, דהיינו הצגת החומר באופן של ליווי הלומד מהקדמות הנושא, ההבנה בו והתהליך כולו עד לסיום, ולא רק סיכום.
(עם זאת לא אכחש שיש כיום ספרים שנותנים מענה כמו שו"ע מעגלי טהרה או הספר מראה השולחן וקונטרסי ידיעת הטהרה)
בהצלחה
טוען הלומד הר' דוד בוקשפאן:
כדי לנסות להסביר על ההבדל נצטרך להקדים קצת:
- ידוע לכל בר דעת מדוע צריך את מסגרת עולם הישיבות וזה כדי לרכז את לומדי התורה העילויים ביחד עם שאר עמך ישראל שרוצים ושואפים לדעת את כל התורה כולה. וזאת, מכיוון שלהיות ספון באוהלה של תורה ללא כל מסגרת היא נחלת יחידי סגולה ממש. לכן נבנה על ידי גדולי הדור בדורות הקודמים המושג 'ישיבה'. אמנם נכון שאפשר לרכוש ידיעת התורה ולהתעלות בלימוד מעמיק עצמאי ואפילו עם מגוון עצום של ספרי עזר , אבל להצליח להתמיד לבד זה משהו שקשה מאוד לעשות ולא כל אדם זוכה ויכול.
וזהו ההבדל בין התוכנית/מסגרת הזאת לבין סדרת ספרים וכדומה.
אני עבדכם הנאמן לא הצלחתי להתמיד באופן עצמאי בלי מסגרת מחייבת כגון לימודי דעת.
מספר הלומד ר' בנימין:
שלום וברכה.
אני יכול להשיב מה רק מה היווה הבדל עבורי.
- ראשית, הליווי של רב הבקי בהלכות ובלימודים (שלא קיים בלימוד עצמאי לחלוטין, רק בעזרת ספרים). זה כולל גם מבחנים ובדיקת המבחנים עם הערות מחכימות של רב הבקי בהלכות.
- שנית, קיומה של מסגרת שמחד אינה מחייבת התמסרות בשעות ובימים מסוימים, ומאידך כולם לומדים את אותם החומרים ואפשר לדבר ולדון על אותם הדברים. (שזה גם החידוש של מהר"ם שפירא עם הדף היומי – יצירת תשתית אחידה ללומדים שונים במקומות וזמנים שונים).
- שלישית, אותי זה מרגיע לדעת שיש גוף מסודר שעוקב אחרי בחינות הרבנות ויודע מה הן דרישות הבחינות המשתנות והמעודכנות, ומכין אותנו לקראתן.
- רביעית, הקצב. המשלוח הקבוע של שיעורים בקצב קבוע מהווה מסגרת מחייבת להתקדמות – אחרת צוברים פיגורים ודחיות, ו"יוצאים מהלימוד". וזה קיים במסגרת של "לימודי דעת", ולא קיים בלימוד עצמאי.
תודה ויישר כוח!
משתף אנונימי:
שלום רב,
תכניתכם הרשימה אותי יחד ואף מעט יותר משני גופים נוספים, עקב הסיבות הבאות:
- איכותה ונכונותה למחויבות ללימודים – דבר ראשון במעלה.
- היקפה וכן אחוזי הצלחתה של התכנית.
ישר-כח על מפעלכם,
אין זה מובן מאליו.