באחד מימי החנוכה , משפחת כהן ערכו סעודה על פת,
בסוף הסעודה הביאו סופגניות,
התפתח ויכוח האם צריך לברך על סופגניות בסיום סעודת פת?
והם שלחו את השאלה לרב, מה היתה תשובתו ולמה?
באחד מימי החנוכה , משפחת כהן ערכו סעודה על פת,
בסוף הסעודה הביאו סופגניות,
התפתח ויכוח האם צריך לברך על סופגניות בסיום סעודת פת?
והם שלחו את השאלה לרב, מה היתה תשובתו ולמה?
עדיף לא לאכול בסעודה כי יש ספק אם זה חלק מהסעודה כי זה משביע או מיני מתיקה שלא באים עם הסעודה אלא קינוח.
שלום.
באם הסופגניות בושלו בשמן עמוק חייבים לברך.
באם הסופגניות נאפו כמו שעושים רבים כיום מחלוקת ועדיף לא לאכול בשעת הסעודה.
נחלקו הראשונים האם מותר לאכול לכתחילה סופגניות שלא בתוך סעודה וממידת חסידות לא יאכל אלא בתוך סעודה [שו"ע קסח, יג], אמנם בסופגניות הנמכרות היום המכילות חומר ממתק ברכתם מזונות ללא ספק ומותר לאוכלם גם שלא בסעודה [שו"ת אך טוב וחסד סימן ז]
לכתחילה לא יאכל סופגניות בתוך הסעודה קודם שברך ברכת המזון. אמנם, סופגנייה שאין בה מיני מתיקה מצווה לאוכלה דווקא בתוך הסעודה [שו"ת אך טוב וחסד סימן ז].
סופגניות אלו שהובאו באמצע הסעודה אין לברך עליהן וטוב להניחן עד לאחר ברכת המזון ואז יברכו עליהן (חזו"ע חנוכה עמוד יט בהערה)
אם אכלו כהמשך הסעודה לא יברך אבל אם אכלו כקינוח צריכים לברך
לא צריך לברך זה קשור לסעודה
בחזון עובדיה עמ' יח, פסק שטוב לא לברך עליהן בתוך הסעודה וכן פסק באור לציון ח"ד פמ"א ס"ב (בביאורים ד"ה ואגב) שם הוא הוסיף, שאם רוצה לאכול סופגניות בתוך הסעודה, יכול לברך על מעט מזונות לפני הסעודה ולכוון לפתור את הסופגניה שבתוך הסעודה, אפשרות נוספת היא שיכיון בפירוש בברכת המוציא גם על הסופגניות או שיכוין בפירוש בברכת המוציא שאינו פוטר את הסופגניות ואז יכול לברך עליהם. או שיברך שהכל על מעט סוכר ויכוין לפוטר הסופגניות.
לא צריך לברך אך ראוי להגיש אחרי ברהמ"ז
לכתחילה אין לאכול סופגניות בתוך הסעודה ולא בקינוח כיון שיש מחלוקת ראשונים מהו פת הבאה בכסנין עיין שו״ע סימן קסח ס״ז שהביא ג שיטות ואם הביאו לא יברך
לכתחילה לא לאכול בתוך הסעודה, כי יש ספק ועדיף אחרי ברכת המזון.
לכל הלומדים והמשתתפים היקרים שלום וברכה,
ראשית התפעלתי מאד לראות את כמות העונים על השאלה בדין סופגניות בתוך הסעודה, שנית התשובות המגוונות עם הסברות והמקורות הרבים, אשריכם ישראל.
ידועה ומפורסמת מחלוקת הראשונים בדין פת הבאה בכיסנין מה היא, דעת הרמב"ם שכל שיחד עם העיסה עירבו שמן או סוכר וכיו"ב
המשנה את טעם העיסה [לספרדים למתיקות מועטת שאין טעמה כטעם פת רגילה, ולאשכנזים כל שלש את העיסה באופן שטעמה ניכר מאד מאד כגון עוגה וכיו"ב] ברכתה מזונות,
ולדעת רבנו חננאל כל שהעיסה מלאה במילוי כגון שקדים סוכר ומיני מתיקה ברכתה מזונות,
ודעת רב האי גאון כל שהעיסה ניכססת [כעין קרקרים] ברכתה מזונות.
ולהלכה מברכים מזונות כל שיש את אחת מהדוגמאות הנ"ל, ולגבי לברך עליהם בתוך הסעודה
כתב הביאור הלכה בשם המאמר מרדכי שאין לברך עליהם שכן כל אחד מהן הינו ספק המוציא לדעה החולקת,
וכבר יצא ידי חובה בברכת המוציא שברך בתחילת הסעודה, ורק באופן שיש את שלושת השיטות יברך עליהם בתוך הסעודה.
אולם לגבי סופגניות דנו הפוסקים האם ומתי יברך עליהם בתוך הסעודה, עיקר מחלוקתם היא סביב מה ברכת הסופגניות,
שכן נחלקו רבותינו הראשונים האם פת שבישלה או טיגנה דינה כפת או לא, לדעת רבנו תם ועוד ראשונים רבים שברכתה המוציא כדין לחם,
אולם דעת רבנו שמשון ועוד פת שבישלה או טיגנה ברכתה מזונות.
ופסק השולחן ערוך בסימן קסח סעיף יג בסתם כדעת רבינו שמשון שברכתה מזונות ואח"כ כדעת רבינו תם שדינה כדין פת,
וסיים שירא שמיים יצא ידי שניהם ולא יאכל אלא על ידי שיברך על לחם אחר תחילה.
אכן בשולחן ערוך יורה דעה בהלכות חלה [סימן שכח] כתב לגבי פת מטוגנת שברכתה שאינה צריכה חלה כלל וכשיטת רבינו שמשון, ודנו הפוסקים האם השולחן ערוך חזר בו ממה שכתב לגבי ירא שמיים יצא ידי שניהם או לא, אך מכל מקום וודאי המנהג להלכה שמברכים על סופגניות וכיו"ב מזונות לכו"ע.
אכן לגבי ברכה בתוך הסעודה יש לדון כיצד יברך עליהן מזונות והרי לדעת רבנו תם ברכתם המוציא וכבר בירך בתחילת הסעודה על פת ויצא ידי חובה,
וכלל גדול בידינו ספק ברכות להקל [סב"ל], ואם כן לא נכון לברך עליהם כלל,
ובאופן כזה ירא שמים לא יאכל בתוך הסעודה ויחכה עד אחר ברכת המזון ואז יברך עליהם מזונות
אך אם הביאום תוך כדי הסעודה כחלק מהסעודה אין צורך להחמיר שלא לאכלם שכן נחשב כחלק מהסעודה הניטפלת לפת,
ואם הביאום בסוף הסעודה ולא יכול להמתין לא יברך עליהם כלל מספק.
בברכת התורה ארז אלחרר לימודי דעת
שלום,
לענ"ד , לצורך דיוק, השולחן ערוך מדבר שם על בצק ולא על פת…
על פת הוא כותב בסעיפים קודמים