התנגדות בעירייה = ערכאות?

[fusion_builder_container hundred_percent="no" equal_height_columns="no" menu_anchor="" hide_on_mobile="small-visibility,medium-visibility,large-visibility" class="" id="" background_color="" background_image="" background_position="center center" background_repeat="no-repeat" fade="no" background_parallax="none" parallax_speed="0.3" video_mp4="" video_webm="" video_ogv="" video_url="" video_aspect_ratio="16:9" video_loop="yes" video_mute="yes" overlay_color="" video_preview_image="" border_size="" border_color="" border_style="solid" padding_top="" padding_bottom="" padding_left="" padding_right=""][fusion_builder_row][fusion_builder_column type="1_1" layout="1_1" background_position="left top" background_color="" border_size="" border_color="" border_style="solid" border_position="all" spacing="yes" background_image="" background_repeat="no-repeat" padding_top="" padding_right="" padding_bottom="" padding_left="" margin_top="0px" margin_bottom="0px" class="" id="" animation_type="" animation_speed="0.3" animation_direction="left" hide_on_mobile="small-visibility,medium-visibility,large-visibility" center_content="no" last="no" min_height="" hover_type="none" link=""][fusion_text]

שואל הפונה שמעון פ. 

קיבלתי מכתב מהעירייה ששכני מתכוון לבצע הרחבת דירה
ואם ברצוני להתנגד עלי לעשות את זה תוך 30 יום.
כשראיתי את התוכנית חשכו עיני, הנ"ל התקרב עם חלון ממש מול חלוני,
אני רוצה לדעת אם מותר לי עפ"י ההלכה לגשת לעירייה ולהביע התנגדות
או שמא עלי לזמן את השכן לבי"ד ורק שם להתדיין עמו.
יש לציין שהקבלן שבנה את הבניינים לפני 15שנה,
שרטט בתוכנית הבנינים את הקטע שאותו רוצה שכני לבנות כאופציה,
וזה מה שטוען שכני:
שכשקניתי את הדירה
היה עלי לקחת בחשבון נתון זה
שביום מן הימים יממשו את התוכנית הזו.
בעוד אני טוען שהקבלן שרצה למכור שירטט את ההרחבה הנ"ל
ואין לה כל תוקף מלבד אופציה תאורטית במידה ולא תהיה התנגדות.

כמו"כ רציתי לשאול את כב` הרב אם במידה ומותר לי להגיש התנגדות האם יוכל בי"ד לכוף עלי באיזה שהיא דרך להסיר את ההתנגדות.
תודה רבה.

משיב המשתתף ר' ישראל ט.

כדי להצדיק את שאכתוב אני הקטן והדל לפני הדר כבוד תורתכם וכבוד בתי הדין בארה"ק
אבקש מכל אחד ללמוד את שמודפס בחידושי אנשי שם המודפס בחומש " רב פנינים"
בפרשת ויצא בד"ה בעניין יעקב והמקלות, ויהיו דבריו שם פתיחה לדברי כאן.
והנה טרם נכנס לדון בשאלה האם עירייה זה ערכאות או לא,
אנו חייבים לדעת ולהבין שאין כאן לפנינו שאלה של דין ודיון בדיני ערכאות.
ואמנם יכול להיות, וכך גם נראה לענ"ד כי כל בית דין לאחר שנבחר על ידי הנתבע וקבלת קניין
או בית דין של הרבנות אשר דן ללא קבלת קניין, יכול יהיה תמיד להורות לכל המתנגד לבניה שהיא.
כי על פי דין תורה הוא חייב למשוך את ההתנגדות שהגיש.
וכל יהודי יהיה חייב לנהוג לפי החלטת הבורר שקיבל על עצמו בקניין, או החלטת בית דין שדן על פי תורה.
אולם לא זה הדיון האמור להידון כאן.
השאלה הראשונה בה נצטרך לדון היא, מה אמור לעשות אדם החושב כי על פי דין תורה שכנו הולך לגזול אותו
והנה ידוע כי מי שלא מתנגד בתוך הזמן הניתן לו על פי החוק, לא יוכל להתנגד לאחר מעשה.
אמנם יוכל לפנות לדין תורה כדי למנוע את הבנייה על פי דין תורה.
אלא שכאן היא הנקודה הפנימית, החשובה והבעייתית בכל הנושא.
לעת זיקנתו אמר לי הרב יהושע נויבירט זצ"ל בעל ה"שמירת שבת כהלכתה" כי לו היה יותר צעיר היה מפרסם פסק,
כל מי שקם בבוקר ורואה כי שכנו החל לבנות ללא רישיון מותר לו לקרוא לעירייה ולבקש צו הפסקת עבודה ללא כל שאלת רב,
וזאת מאחר וכל מי שבונה ללא היתר וללא בקשת הסכמת השכנים כנדרש לפני קבלת רישיון,
בידוע שהוא גם לא יציית לדין תורה והוא יעשה מה שהוא רוצה,
אלא שיש לו בעייה עם העירייה אשר לה כן יש כלים לאכוף את חוקיה ולא תתן לו לעשות מה שרוצה בשרירות ליבו
אי לכן אמר הרב זצ"ל אין לנו זכות למנוע מהשכן הנפגע לבקש צו הפסקת עבודה מהעירייה.
והסביר לי הרב זצ"ל כי מניסיונו אנשים כאלו הבונים במחטף ועושים מעשיהם במחשך,
אינם מצייתים לד"ת ורק מנסים למשוך זמן בתואנות כמו,
אין רצוני בית דין זה או רצוני בית דין אחר ולאחר מכן יטען כי לא יכל להגיע לדיון הזה
והטוען הרבני שלו לא יכל להגיע לדיון ההוא וכן הלאה והלאה, ובינתיים הוא ממשיך לבנות ולבנות עד שיגמור
ולאחר שייגמור את הבנייה וייכנס לתוך הבנוי אזי גם העירייה לא תוכל לעשות כלום ונמצא צדיק אובד בצדקו ורשע מאריך ברשעתו
וכיום שאין ב"ד עם שוטרים להיות רודים בעם וגברי חצפי גם אינם פוחדים מכתבי סירוב והם במוצהר לא צייתי דינא.
הרי דהוי כמקום דאית ליה פסידא ועביד איניש דינא לנפשיה.

והנה אותו הדין בנדון דידן, אם לא יגיש השכן התנגדות בזמן החוקי,
יקבל הלה את הרישיון המבוקש ולאחר 30 יום ייווצר מצב בלתי הפיך השולל את זכותו של הרוצה להתנגד להגיש התנגדות
ושום פסק של שום בית דין לא יוכל להורות לעירייה לבטל את הרישיון
ושום בית דין לא יוכל למנוע את הבנייה שהותרה על ידי העירייה
ואפילו שאינה צודקת ואינה מותרת על פי דין תורה, ושוב נמצא צדיק אובד בצדקו ורשע מאריך ברשעתו.

על כן במחילה מכבוד תורתם יישבו נא רבני דור עני זה ויוציאו החלטה כי כל הרוצה לבנות
יקדים ויבקש רשות כל שכניו וייבררו שני הצדדים את המגיע לכל אחד לפי דין תורה ואת הזכות לבנייה שהוא חפץ,
האם בכלל יש לו זכות לבנות על פי דין, ורק לאחר מכן עם הרשות הנתונה על ידי שכניו ובכתב, יפנה לעירייה לבקש רישיון,
וכל מי שלא יעשה כך הרי מגלה הוא כי אינו חפץ בדרכי תורה אלא חפץ לפסוח על שני הסעיפים ולעשות בחזקה. ואין כל מניעה להגיש נגדו התנגדות.
והנה רואים אנו ,כי בדור זה כל החזק מחברו טורף את חברו כחיות יער. ואינשי דלא מעלי הופכים ליועצי בנייה ושותפי בנייה
וכל חכמתם היא חכמת עקיפת מערכות הפיקוח החוקי ומערכות ההלכה וביזיון בתי הדין ובתי המשפט גם יחד
וייתורם וביתורם של כל מערכת צדק ושלטון וכל החזק וחמקמק מחברו צודק מחברו
וכיום נוצר מצב בו כל כח בתי הדין, אשר אין להם כל אפשרות לפעול נגד פוקרים אלו,
הנה כחם מופעל רק על הנגזלים והנאנחים ומאחר ואין לבתי הדין על מי למלוך אלא על הנעשקים
אזי לא רק שאין בכחם להציל עשוק מידי עושקו הם עוד משחקים לידי רשעים נחשים ערומים אשר עושים במחשך מעשיהם ("חידושי אנשי שם" שם.)
וכרוצחים ואוחזים בקרנות המזבח באים וחומסים בכח ומבקשים עזרת דין תורה שלא יפריעום לגזול באישור העירייה.
וזה החילם לעשות. ואחרי שמצליחים בכח התורה לגרור את עשוקיהם מלהתנגד בכח החוק לאי כח התורה
אשר לדאבון לב קיים בימינו מברכים על המוגמר ועתה לא יבצר מהם כל אשר זממו לעשות.
על כן החפץ לבנות את אשר זכותו התורתית מקנה לו, יקדים וילך אצל רב ודיין, ויידון לפניו עם שכניו,
מי בעל דברים ייגש אליהם ובדיוק כמו ששואל לפני שמבשל בשר וחלב ולפני שאוכל טריפות,
ומברר את האסור ואת המותר ועושה ככל אשר הורה לו הרב כן יידון עם שכניו בדיני ממונות
ויעשה ככל אשר יורו לו בתי הדין ורק לאחר מכן יבקש מהעירייה את אשר מותר לו לפי מה שהתבר כבר בינו ובין בעל דינו.
ואזי יקבל סעד מן הדין ולא יוכל אי מי להתנגד לו בעירייה ואף יוכרח שכנגדו, על ידי בית הדין לחתום מראש על בקשת שכנו.
ולהשומעים יונעם ותבוא עליהם ברכה ותלמידי חכמים מרבים שלום בעולם שעל ידי לימודם מראש דינים אלו –
אין צורך במחלוקות אשר תביא ללימוד הלכות אלו ותהיה תורה הוראה לפיה יפעל כל החפץ לבנות
ולא תהיה כמונחת בקרן זווית ויקיום בנו הפסוק ה' יחתו מריביו עליו בשמים ירעם ה' ידין אפסי ארץ ויתן עז למלכו
וירם קרן משיחו ונזכה לביאת משיח צדקנו לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קודשי כי מלאה הארץ דעה את ה' מים למים מכסים.

משיב הלומד ר' אריאל צפר

השכן יכול להתנגד, בכדי שלא יפסיד את תקופת ההתנגדות
במקביל יקרא המתנגד לבית הדין מיד,
ועד מועד הדיון בבקשה לבניה בית הדין יתן את הכרעתו
ובמידה ולא יצדק המתנגד ישלח מכתב לבטל את ההתנגדות.

משיב הדיין הרב עידו שחר שליט"א

שלום וברכה,

השאלה שהינך מעלה חשובה ומצויה, אבל כללית מאד.
בתי הדין עוסקים רבות בעניינים אלו של נזקי שכנים והיזק ראיה.
אי אפשר להקיף את הנושא במסגרת זו, לכן רק אעורר מספר נקודות.

ראשית, דין חלון כנגד חלון מקורו בגמ' מס' ב"ב דף ס ע"א, ומבואר שם שיש בו
חוץ מהשאלה הממונית גם שאלה איסורית, כמו שלמדה הגמ` מהפסוק
בספר במדבר כד "וירא את ישראל שוכן לשבטיו", שלא היו פתחיהם מכוונים זה נגד זה.
ויש בזה גם נפק"מ הלכתית כמו שמבואר בסמ"ע (סי` קנד ס"ק י).

שנית, הטענה שהעלה שכנך היא טענה נכונה ביסודה, ויותר,
שבזמנינו מקובל לרכוש דירה על בסיס תוכנית לבנין עיר שמגדירה את הזכויות במגרשים הסמוכים,
וגם אם לאו סופה לעשות כן, לכן ברור שכל מי שרוכש דירה עושה זאת על דעת כן
שלא תהיה לו הזכות למנוע מבעלי המגרשים הסמוכים לבנות בהם כפי ההיתרים שיקבלו.
יש לכך כמה סימוכים הלכתיים
[עיין תוי"ט ב"ב פ"ג מ"ז, שו"ת הרשב"א ח"ב סי' רצג, ובשו"ת מהריט"ץ (ישנות, סי' רנג) לגבי מנהג קבוע בעניין של היזק ראיה].

שלישית, גם אם יש לך את הזכות הבסיסית להתנגד לפתיחת חלון על ידי חברך,
עדיין צריך לברר האם אכן החלון ששכנך מעוניין לפתוח יזיק לך.
משום שהמשמעות של היזק ראיה היא שבגלל האפשרות של שכנך להביט לתוך ביתך או חצרך א
אפשרויות השימוש שלך במקום מצטמצמות, וכאשר בלאו הכי אין לך אפשרות כזו, אינך יכול למנוע משכנך לפתוח חלון.
למשל כאשר החלון שלך נמצא בגובה הרחוב, ובלאו הכי העוברים והשבים יכולים להזיק לך,
או כאשר ישנם חלונות נוספים בבניינים הסמוכים שמשקיפים לתוך החלון שלך, כך שחלון נוסף לא יעלה ולא יוריד
[עיין בגמ' ב"ב שם, ובשו"ע סי' קנד סעיף ג, ובחידושי הרשב"א ב"ב שם].

אך למרות האמור
יש הבדל יסודי בין תוכניות בינוי של מגרשים או מתחמים שלמים,
שבהם ודאי מסתבר שלא ניתן לעכב את הבניה בטענה של היזק ראיה,
אמנם נחלקו הפוסקים האם אפשר לכפות על אדם מדין כופים על מידת סדום לעשות פעולה
כדי שחברו יזכה בממון שמגיע לו לפי דין תורה. השאלה נפוצה כאשר מדובר בבת יורשת
שנדרשת לחתום על ויתור על חלקה בירושה לפי החוק.
אבל במקרה מעין זה, לא מדובר בחתימה אלא בהימנעות מהגשת התנגדות,
לכן אין ספק שאם ביה"ד יתרשם שאין עילה הלכתית להתנגדותך, הוא יכול להתערב ולמנוע ממך את הדבר.

לסיכום
המלצתי שתזמין את שכנך לדין תורה לבי"ד או לרב בורר מוסכם, ואשר יורו לכם תעשו.

[/fusion_text][/fusion_builder_column][/fusion_builder_row][/fusion_builder_container]

התגובות מטה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אבא, מה עושים עכשיו? למה מכסים את המצות? שכחנו לבדוק את הארון שמתחת לכיור. יש כאן בייגלה!!! מה צריך לעשות? הארון הזה נהרס מהרבה מים. חייבים לשפוך? מכרתי לגוי את כל החדר אצל הרב - אפשר להיכנס להוציא משהו?

השנה!

תגיע לחג מוכן

עם תוכנית מפסח ועד שבועות

16 שיעורים מתומצתים ובהירים שכוללים את כל ההלכות המנהגים הפרקטיקות התשובות

ותוכל לענות על הרבה יותר מארבע קושיות---

חשוב: ברכישה עד ר"ח ניסן תוכל להקליד קוד קופון 'קודם החג' והמחיר ירד ב87 ש"ח!

פסח כשר ושמח!

דילוג לתוכן