האם מותר לכולם להתפלל תפילת ערבית מוקדמת אחרי פלג המנחה בליל שבת?

שלום

אני אבא לילדים קטנים ויש לי קושי להשאיר אותם ערים

בימות הקיץ כשהשבת נכנסת מאוחר מאד.

ישנם בתי כנסת שעושים תפלת שבת מוקדמת, לפני פלג המנחה,

האם מותר לכולם להתפלל תפילת ערבית מוקדמת אחרי פלג המנחה בליל שבת, או שעדיף שלא?

[רק למי שיש לו ילדים קטנים]

ועוד מה עושים לגבי ספירת העומר וקריאת שמע, הדלקת נרות בבית?

אשמח מאד לקבל תשובה מרבני לימודי דעת

התגובות מטה

רוצה לקבל מדי שבוע עלון הלכה למעשה, ברור ומפורט?

מכון לימודי דעת הוא בית מדרש עד הבית המאפשר לך ללמוד הלכה בקצרה או בעיון

רוצה לקבל מדי שבוע עלון הלכה למעשה? לחץ כאן

רוצה ללמוד כדי להיבחן לסמיכה לרבנות? לחץ כאן

4 תגובות

  1. לכאורה יש כאן שני גדרים שונים.
    בשאלה צויין האם ”מותר” לכולם להתפלל בפלג המנחה. ועל כך התשובה היא חיובית.
    ”מתפלל אדם של שבת בע”ש”. לא מצאתי חילוק בפוסקים בין אדם שיש לו ילדים קטנים לבין אחד שאין לו.
    אמנם אם השאלה הייתה האם ”ראוי” להתפלל אז לכאורה לענ”ד התשובה תהיה שלילית.
    כשאין הכרח שכזה עדיף לכאורה להמתין ולהתפלל בזמן.

    1. שלום וברכה ללומדים היקרים
      שאלתנו מחולקת לכמה עניינים, למעשה ידועה המחלוקת ממתי ניתן להתפלל תפילת מנחה, שנחלקו בזה רבי יהודה וחכמים,
      שלדעת רבי יהודה זמן תפילת מנחה הינו עד פלג המנחה ואחר כך זמן תפלית ערבית
      [על אף שעדיין לא הגיע זמן קריאת שמע של ערבית שהינו בלילה היינו צאת הכוכבים]
      ואילו דעת חכמים שזמן תפילת מנחה הינו עד השקיעה ותפילת ערבית בצאת הכוכבים כמבואר כל זה בגמרא ברכות,
      וכתב השולחן ערוך את שתי דעות אלו ולא הכריע ביניהם וכתב ולמעשה דעביד כמר עביד ודעביד כמר עביד,
      היינו שכל אחד יכול לעשות כרצונו, ובלבד שלא יעשה פעמים כך ופעמים כך אלא יתפוס שיטה אחת להלכה.
      על כן נכון שמצד הדין המנהג הנפוץ כיום ברוב בתי הכנסת בארץ ישראל ובעולם לנהוג כשיטת חכמים ,
      מ"מ יש מקומות שנוהגים כדברי רבי יהודה, יש לציין שהמנהג בירושלים בהרבה בתי כנסיות של הספרדים להתפלל אף בימות החול תפילת ערבית מפלג המנחה.
      אולם כל זה היינו במות השבוע, אכן לגבי שבת מבואר בטור ובבית יוסף סימן רסז
      שיש מצוה להקדים להכניס את השבת כמה שיותר מוקדם ובלבד שיהיה מזמן פלג המנחה, ולא חששו הפוסקים בזה לסתירה בין השיטות.
      על כן למעשה משפחה או אדם שיש לו צורך או רצון להתפלל במניין זה הדבר הינו מותר מן הדין ואין בזה חשש.
      אולם לגבי קריאת שמע וספירת העומר יש לשים שומר או תזכורת על מנת שלא ישכח וכשיגיע הזמן יקרא קודם קריאת שמע ואחר כך יספור ספירת העומר.
      לגבי קבלת שבת והדלקת נרות, יש לדעת שאצל הגברים ההולכים להתפלל קבלת שבת שלהם תלויה בתפילה כשאומרים בואי כלה,
      אבל אצל הנשים קבלת שבת שלהם תלויה בהדלקת נרות ויש לשים לב שלא תדליק קודם פלג המנחה, וגם כאשר הדליקה אסור לה לעשות שום מלאכה כיוון שקיבלה שבת בהדלקה,
      [אף לנוהגות כדעת השולחן ערוך שבשבת רגילה אין מקבלים את השבת בהדלקה].

      בברכת התורה ארז אלחרר לימודי דעת

      1. ישנם דעות בפוסקים שכשהבעל מקבל שבת אז זה חל גם על האישה ולכן ראוי שהאישה תדליק נרות לפני הזמן שהבעל אומר בואי כלה.

  2. ובקשר להדלקת-נרות כמובן שמדליקים בפלג.
    ק”ש קוראים על סדר התפילה כשהכוונה היא לא ”לצאת יד”ח” אלא לעמוד בתפילה מתוך ד”ת
    ולא סופרים ספיה”ע ובהגיע הזמן קוראים שוב ללא ברכות וסופרים ספה”ע עם ברכה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן