שקע חשמלי בשבת
בשבת בבוקר ,כשפתחתי את בית הכנסת הרחתי ריח חריף מאוד של פלסטיק שרוף.
בתחילה לא זיהיתי את מקור הריח אך מאוחר יותר התברר כי זהו השקע של אחד המזגנים שהתחמם והחל נשרף.
לאחר כ 40 דקו של פעולת המזגן (שהופעל ע"י שעון שבת) הפך צבע בתקע לחום צהבהב ,התחמם והעלה ריח חריף.
הסתפקנו כיצד לנהוג הן בשל הסכנה שבדבר והן מפאת הריח שניהם מהוים גורם מפריע לתפילת שחרית ביום השבת.
היה עם לבבי להוריד מפיקוד שעון השבת שן אחת וע"י גרמא לגרום שיכבו המזגנים תוך רבע השעה.
בזמן הכיבוי חשבתי להוריד את מפסק המזגן הבעייתי,ובכך לנטרל את הסכנה .
כמובן שבאופן זה יופעלו ע"י השעון שאר המזגנים כעבור חצי שעה. (השנתות בשעון השבת נחלקות לחצאי שעות.)
חשבתי שכך ע"י גרמא בשבות ועוד לצורך מצוה דרבים אפשרי הדבר.
לפתע ניתק אחד הגבאים את המפסקים של המזגנים מלוח החשמל.
לטענתו זה מסוכן ויכל היה להגרם פיצוץ.
ביום ראשון נתן הסבר לדבריו "לקחתי את העוון על עצמי כי אין ברירה וה` יסלח לי",
אך בא לבקש שנורה לו תיקון על כך.
שאלתי
1.כיצד עלינו לנהוג במקרה כזה
האם יש היתר מצד סכנתא
2.אם אין סכנת פיקוח נפש ,לבד מהפסד או נזק לרכוש ,
האם ניתן לסמוך על צורך התפילה כמצוה של רבים ולהתיר כיבוי כזה או אחר ,ע"י יהודי , כשאין גוי של שבת
3.מה להורות לגבאי שבא לשאול על תיקון
תודה
אורן
5 Responses
א. פלסטיק נשרף הוא סכנת נפש ממשית. הייתי כבאי בשנות התש"מ ולמדתי את הנושא. שאיפת עשן פלסטיק יכול לגרום לחנק מיידי ואף גרם למותם המיידי של מאות אנשים, בשריפות בעולם.
בפלסטיק נשרף יש סוכרים בעלי צמד יסודות חמצן וכלור (דיאוקסינים) ואלו גורמים בשאיפה גם בכמויות קטנות ללידות מעוותות, לחוסר פוריות, ולסרטן. בבלגיה בשנת תשנ"ט, דיאוקסינים חדרו לבשר וביצים והיתה עליה משמעותית בתמותת אפרוחי תרנגולים. התברר שהאכילו את בעלי החיים במזון שהיה בו שמן ממוחזר ושהכיל פלסטיק שרוף.
השאלה ההלכתית היא האם סכנת חיים שאינה מיידית, אלא תהרוג אדם לאט היא סכנה שעליה מפקחים את הנפש.
ב. תלמיד ישיבת ירוחם דן בהלכות מניעת מחלות והתחסנות כאן http://www.yhy.co.il/content/view/470/168/lang,en/#_ftn30 ומוכיח מדברי גדולי דור העבר זכר צדיק – לברכה: רבי שלמה זלמן אורבך ואחרים שזוהו למעשה בדיוק הגדרת חולה שיש בו סכנה: אדם שבסופו של דבר ימות מהמחלה אם לא תטפל בה עכשיו. רבי משה פיינשטיין זצ"ל הגדיר "חיי שעה" שעליהם מפקחים את הנפש, אם אדם עלול למות תוך שנה מן המחלה. בנוסף תלמיד זה מביא כמה מצוות הקשורות לדיון והם למעשה הקובעים את עניין פיקוח הנפש שמקורו מהנאמר לנו בסיני "וחי בבם" ופירשו חכמינו וחידדו את הדברים: ולא שימות בהם. ודברי חז"ל שחייב לעשות הכל להצילו, כולל ממון. אך חשוב ללמוד להשליך על עניין החיים והמוות מהעולה ממצוות נוספות והם: לא תעמוד על דם רעך, ויש לשים לב שמצוות "השמר לך ושמור נפשך מאד" מפרשת ואתחנן כוללת לפי מדרש ההלכה של חכמינו המנעות מסכנה, ובלשון ימינו אפילו רפואה מונעת.
ג. בדיון ארוך לעניין פיקוח נפש בענייני רפואה (ממליץ לשואל הנ"ל ללמדו היטב): מורי ורבי הרב הלפרין שליט"א (הייתי ב"ה תלמידו לשינון משנה על פה ולמשנה והלכה בישיבת שבות ישראל בתשמ"ג) מסכם את הדיון בדברי הגאון רבי שלמה זלמן אורבך: וחי בהם – שלא יוכל לבוא בשום עניין לידי מיתת ישראל.
ד. למעשה לא צריך לכל זה. ופשוט הדבר בסעיף הראשון הדן בזה (אורח חיים שכ"ט, ושימו לב לראשי התיבות שכר טוב)
אפילו נפלה דליקה בחצר אחרת וירא שתעבור לחצר זו ויבא לידי סכנה מכבין כדי שלא תעבור. ולכן הגבאי שהיה ירא, לא רק שלא "לקח את העוון עליו" אלא "ויש לו שכר טוב מאת ה' ית' עבור מחשבתו הטובה".
את המסקנה הזו הסיק הגרשז"א כפי שנרשם בשמירת שבת כהלכתה, על פי הסעיף הקודם בשולחן ערוך. (ועיין במקורות בהערה 6, במאמר לעיל של הרב הלפרין) ומצווה לומר לגבאי שלא רק שאין לו עוון אלא היתה לו מחשבה טובה ועליה הוא מקבל שכר טוב, וטוב ויפה עשה.
ה. ועל כן באותו הרגע שיש סכנה, האיש שהתמהמה ולא הוציא את השקע (ואמנם היה צריך לחשוב על שיכול ידיים ומעל כתפו ובעזרת שני אנשים, אבל אפילו בלי כל זה, פשוט למשוך את התקע החוצה או להפסיק t, החשמל אליו, או להורות למי שמכיר את החשמל להפסיק את החשמל לתקע ההוא) למעשה עבר על דברי מרן השולחן ערוך שפסק כך ללא עוררין גם על ידי הרמ"א וכל נושאי הכלים והפוסקים כולל המשנה ברורה עד ימינו אלה:
והזריז הרי זה משובח !!!
ו. וכדאי להדגיש בבית הכנסת כולו, שזוהי שמירת השבת כפי שדורש מאיתנו הקב"ה. כמו שאנחנו לובשים בגדי שבת וחושבשים כיפה לראשנו כי זו יראת שמים וכבוד השבת, כך גם זריזות למניעת פיקוח נפש היא קיום מצווה כהלכתה וחלילה לא זלזול בשבת אלא כיבודה, ולא חילול השם, אל קידוש שמו יתברך בעולם.
בטעות בסעיף ד של תשובתי לא צירפתי את הקישור: http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/hamaayan/hilhot-2.htm
זהו מאמרו של מו"ר הרב הלפרין שליט"א
תשובת הרב אלחרר שליט"א
אם אכן שריפה וכדו` הם דברים ראליים, ודאי שהעצה של גרמא מצויינת.
בהקשר לשאלה השניה – גרמא מותר במקום הפסד, ובכדי להציל מהפסד, הדבר היה מותר. אך לכאו` ההפסד יהיה לתקע ולא למזגן,
וא"כ הדבר לא יהיה מותר. מה שיש לדון אי ריח השרפה הוא כזה שא"א להתפלל וייחשב הדבר כהפסד שיהיה מותר גרמא.
לולא ההיתר של גרמא, אינני רואה היתר אלא"כ יש חשש לפיקו"נ.
בהקשר לגבאי
עליו לשאול רב
הרב אלחרר
שלום וברכה.
1. אם יש חשש סכנה, מותר ומצוה לחלל שבת בכדי למנוע סכנה (סי׳ שכ״ח סע׳ ב׳).
וכתב במ״ב ס״ק י״ז שגם בספק סכנת נפשות מחללים שבת.
2. אם ברור שאין חשש של פיקוח נפש ורק הפסד ממוני, מותר לעשות מלאכות בגרמא,
כגון להקדים זמן הכיבוי של מזגן ע״י שעון שבת ( סי׳ של״ד סע׳ כ״ב, בה״ל).
האם יהודי יכול לעשות משהו לצורך תפילת רבים כשאין נכרי: מהבה״ל בסי׳ שמ״ט משמע שיהודי יכול לעשות שבות דשבות במקום מצוה,
דהיינו שיעשה פעולה שיש בה שני דינים מדר׳, וכך פסק באג״מ, וכך משמעות דברי החזו״א בסי׳ ל״ט. ובמקום מצוה דרבים מסתבר שיש יותר להקל.
אז גרם כיבוי של מזגן יש בזה שני איסורים מדר׳ כיבוי עצמו ועוד שנעשה בגרמא.
3. לא ברור שהגבאי עבר על איסור שבת, כי אולי יש בזה ממש חשש פיקוח נפש.
ואם נאמר שעבר, יש לעשות תשובה לפי גדרי התשובה: חרטה, וידוי וקבלה לעתיד. ויש ליתן צדקה. יש לעיין ברמ״א סי׳ של״ד סע׳ כ״ו ובמ״ב שם.
עיין סי' רע"ח במ"ב ובביה"ל שלגבי כיבוי לא אומרים תרי דרבנן, בגלל שזה איסור דרבנן חמור