מה התנאים למנין בתפילת העמידה, האם מוכרח שיהיו עשרה מתפללים בפועל יחד, או שאפשר גם בפחות מזה?

שאלה בהלכות תפילה :

בתקופה האחרונה משתדלים בהרבה מניינים, לקצר את זמן

השהייה המשותף בבית הכנסת, למניעת הדבקה.

שאלתי, מה התנאים למנין בתפילת העמידה, האם מוכרח

שיהיו עשרה מתפללים בפועל יחד, או שאפשר גם בפחות מזה ?

[השאלה נוגעת גם למנייני חצרות ומרפסות,

בהם פעמים רבות אין מנין בתחילת תפילת העמידה]

יש לך משהו להגיב לנו?

3 Comments

  1. ה"ה מוטי אגסי 16.08.2020 , 11:33השב

    משיב ה"ה מוטי אגסי הי"ו
    צרוף למנין – במקומות שהתירו השלטונות להתפלל במנין מצומצם, דהיינו רק בעשרה אנשים ולא יותר,
    אם יש שם שישה אנשים שרוצים להתפלל עתה יכולים לצרף אליהם ארבעה שכבר התפללו
    [אמנם המשנ"ב סימן צ ס”ק כח כתב שצריך שיהיו עשרה ביחד בשעת התחלת תפילת שמונה עשרה ואז נחשב לתפילה בציבור,
    אבל זה לעצם הצורך בעשרה למנין תפילה, אבל רוב מנין הם כמו ציבור גמור – שו”ע הרב סימן סט סעיף ה, משנ"ב ס"ק ח].
    יש אומרים שאין צריך להקפיד שיתחילו כל העשרה מתפללים יחד את תפילת שמונה עשרה בלחש, ומספיק ששה מתפללים
    [שו”ת מחזה אברהם ח”ב סימן ט, כתב על פי החתם סופר או”ח סימן קמ]. ויש המחמירים,
    שלעניין תפילה בציבור לא מועיל רוב. ולכן לכתחילה יש להקפיד שיהיו עשרה מתפללים ביחד בשעת התחלת תפילת שמו"ע,
    וכשהמניין מצומצם ניתן להסתפק בששה [שו”ת יד אליהו סימן ז; תשובות והנהגות ח”א סימן קד בשם הגרי”ז מבריסק, ארחות רבינו ח"א סימן קס; שו"ת אגרות משה או”ח ח"א סימן כח-ל. תלמידים שאלו את רבי ישראל מסלאנט, מפני מה מסתפקת ההלכה ל"מנין" של תפילה בציבור בששה מתפללין (וארבעה מצטרפין),
    ואילו ל"עשרה" של "ברכת המזון" (לברך: "נברך אלקינו") מצריכה ההלכה רובא דמינכר: שבעה אוכלי פת (ושלשה מצטרפים)?
    אמר להם, אף אתם צאו וראו מכאן, עד שאנו דואגים להוסיף יהודי מתפלל, עלינו לדאוג לעוד יהודי שיהיה לו מה לאכול – גן יוסף (לבעל הפרדס יוסף)].

    • לימודי דעת 16.08.2020 , 11:42השב

      משיב הרב ארז אלחרר
      בס"ד
      הנה שאלה זו הינה שכיחה רבות בין בבתי כנסת רבים ובין בעת הזו שמניינים רבים מתקיימים ברחובה של עיר באופן מצומצם ולא כנהוג ברוב עם הדרת מלך, ולעצם השאלה ממתי אפשר להתחיל ולעשות חזרת הש"ץ בשחרית ומנחה או להתחיל ולומר קדיש בתפילת ערבית אכתוב הנלע"ד בעז"ה

      בבית יוסף בסימן נה סעיף ו כתב בשם המהר"מ מרוטנבורג שאם היו עשרה, ואחד התחיל להתפלל אחר כולם וכעת סיימו להתפלל והוא עדיין עומד בתפלה ואין כאן אלא תשעה בלבד, אפילו הכי מצטרף עמהם, שנאמר ונקדשתי בתוך בני ישראל,
      וכל שיש עשרה שכינה נמצאת שם, וכוונת דבריו שעצם זה שנמצאים שם עשרה, די בזה ולאו דוקא שעונים בפועל, וראייתו מרבי יהושע בן לוי שמצרף אפילו קטן המוטל בעריסה שמצטרף למניין,
      ואף לחולקים היינו מטעם שבפועל אינו יודע למי מברכים ולאו בר קדושה הוא,
      מה שאין כן לגבי המתפלל, אלא שכתב לכתחילה שכדאי להמתין לו כדי שיזכה גם הוא לענות.
      ומכאן למד מוהר"ר רבי יעקב בן רב [רבו של הבית יוסף] שאם היה אחד ישן אף הוא מצטרף לקדיש וקדושה שסוף כל סוף יש עשרה ושכינה שורה במקום,
      וכן כתב מהרי"ל לגבי תפילה לצרף ישן למניין עשרה.
      וכן פסק למעשה השולחן ערוך [סימן נה סע' ו] וז"ל: אם התחיל אחד מהעשרה להתפלל לבדו ואינו יכול לענות עמהם או שהוא ישן אפילו הכי מצטרף עמהם.
      אכן בשולחן ערוך [בסימן קכד סעיף ד] בדיני חזרת הש"ץ כתב וז"ל: כששליח ציבור חוזר התפלה הקהל יש להם לשתוק ולכוין לברכות שמברך החזן ולענות אמן,
      ואם אין תשעה מכוונים לברכותיו קרוב להיות ברכותיו לבטלה לכן כל אדם יעשה עצמו כאילו אין תשעה זולתו ויכווין לברכת החזן.
      הרי מפורש בדבריו שצריך בפועל שיהיו תשעה עונים ולא די שיהיו שם תשעה, וזה ודאי לא כמו שכתב בסימן נה שמצרפים אף הישן והמתפלל, וכן הקשה הט"ז על סתירת השולחן ערוך,
      אכן כבר עמד הדרישה [שם] ליישב את קושיית הט"ז בזה
      וכתב שלשון הרא"ש "שקרוב" להיות ולא ממש לבטלה ולכן אינו איסור מן הדין, וכ"כ האליה רבה,
      וכ"כ האגור בשם מהרי"ל שאף על פי שהרא"ש כתב בתשובה דכשאין בבית הכנסת המכוונים לברכת השליח ציבור נראה כברכה לבטלה, מכל מקום חזינן דנהגו עלמא לצרף אף על פי שמשיחין שיחת חולין וכו'. וכ"כ המג"א והמשנ"ב בשמו.
      ובפרי מגדים כתב לחלק בין סימן נה שמצטרף המתפלל והישן לבין סימן קכד,
      שמה שכתבו שמצטרפים היינו לקדיש וקדושה, ומה שכתבו שקרוב ברכותיו לבטלה היינו לעניין חזרת הש"ץ, וכ"כ בשולחן ערוך הרב, ובספר בן איש חי [פרשת ויחי].
      אכן למעשה לדעת הבית יוסף ודאי שאי אפשר לומר כן שהרי כתב להדיא שהוא הדין לתפלה,
      וכן מן הדין אפילו שניים או שלשה וארבעה העומדים בתפלה ניתן לצרפם למניין אף שאינם עונים, ודווקא מתפללים אך בצירוף ישן אינו מועיל אלא אחד בלבד.
      ובמשנה ברורה כתב שבאופן כזה יכוון החזן את חזרת הש"ץ על תנאי נדבה לצאת ידי כל הדעות ובזה יוכל להתפלל אף שאין עשרה תשעה עונים.

  2. אריאל צברי 17.08.2020 , 15:30השב

    מדוע יהא שונה מדין 'הפורס על שמע' שמספיק רק ששה שלא התפללו ויכולין לענות בפועל ?

השאר תגובה

דילוג לתוכן