שואל הלומד מנשה ב. 

כבוד הרב,
מנהג קריאת הגדת הפסח – ממתי?
ולמה לא לספר בע"פ בסיגנון אישי

משיב הדיין הרב עידו שחר:

אכן שאלה מעניינת.

נהוג בכל תפוצות ישראל לומר את הנוסח המקובל, אך רבים לא יודעים מה מקורו.
אמנם את המפתח של הסדר קבע רש"י, כמו שכתב במחזור ויטרי לפסח סי סה:
"סדר ערוך שסידר רבינו שלמה בר יצחק זצ"ל: סדר פסח מרבינו שלמה. קדש..", אבל לנוסח יש כמה מקורות.

המקור הראשון הוא מהמשניות בפרק ערבי פסחים. במשנה ד: וכאן הבן שואל .. מתחיל בגנות וכו עד סוף הפרשה,
כלומר פרשת ארמי אובד אבי שאני אומרים עם פירוש מהמדרש. ובמשנה ה`:
רבן גמליאל אומר….. פסח מצה ומרור, לפיכך אנו חייבים וכו, עד סוף הברכה שמופיע במשנה ו.

המקור המאוחר יותר הוא הרמב"ם בסוף פ"ח להלכות חמץ ומצה כתב כך:

"נוסח ההגדה שנהגו בה ישראל בזמן הגלות כך הוא: מתחיל על כוס שני ואומר: בבהילות יצאנו ממצרים הא לחמא עניא….
מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות……… עבדים היינו.. מעשה ברבי אליעזר…",
כמעט כל נוסח ההגדה המקובל בזמנינו.
ועיין בהגהות מיימוניות שמוסיף מנהגים ושינויי נוסח שהיו נהוגים בארצות אשכנז.

ומי שמפרש יותר הוא בעל שו"ע הרב (סי' תעג סעיף מג) שכתב:

"ועיקר נוסח ההגדה שתקנו חכמים חובה על הכל הוא מתחילת עבדים היינו עד הרי זה משובח
ואחר כך מתחלה עובדי עבודה זרה היו אבותינו כו` עד סוף דרוש פרשת ארמי אובד אבי
ואח"כ פסח שהיו אוכלין כו' מצה זו כו מרור זה כו' בכל דור ודור כו ואותנו הוציא משם כו' לפיכך כו'
עד ברוך אתה ה` גאל ישראל ושאר כל נוסח ההגדה הוא מנהג שנהגו כל ישראל מדורות הראשונים".

מהמקובץ עולה כי נוסח ההגדה המקובל, עיקרו מהמשנה, עם קטעים שנוספו עוד בזמן הראשונים.
ולכן ראשית עלינו לקרוא את ההגדה כתיקון חז"ל, ולאחר מכן כל אחד יוסיף כיד ה` הטובה עליו,

כמו שאמרו חז"ל שכל המרבה לספר ביציאת מצרים הרי זה משובח.