חסד או דמי תיווך?

חסד או דמי תיווך?

 שואל הלומד הלל ח.

בנוגע לחסד או דמי תיווך

 שכן (לא שומר תורה ומצוות) ביקש משכנו (ששומר תורה ומצוות)

לקנות בעבורו תפילין לרגל שמחת הבר מצווה של בנו,

מחיר התפילין שקנה 2500 ש"ח , ועכשיו שואל השכן

האם מותר לו לומר סכום יותר גבוה (3000 ש"ח) תמורת שכר טירחה

או שאסור משום חשש גזל, והוא צריך לטרוח במידת החסד?

לעיון במבחני חושן משפט קודמים לחץ כאן

כאן תוכל לקרוא ולשאול בענייני רבנות

התגובות מטה

יש לך עוד שאלות בהלכה?

לימודי דעת בית המדרש עד הבית נותן לך תשובות לכל השאלות בנושאים הלכתיים

 

אם אתה רוצה ללמוד למודי רבנות-

כאן תוכל לראות את כל הפרטים על למודי סמיכה לרבנות

 

תקשיב רגע כאן לאחרים שעשו את זה, תנצל את ההזדמנות ותתחיל ללמוד

6 Responses

  1. שלום רב
    ראשית מדבר שקר תרחק ואיך יוכל לומר דבר שאינו אמת ועוד במקום ששיש חשש לחילול ה'

    לגבי דמי התיווך – סה שאלה האם ניתן לגבות דמי תיווך במקום שאין נוהג לעשות זאת

    שאלה נוספת שעולה זה לגבי הסכום של דמי התיווך השווה לחמישית ונראה גבוה מדי

    על כן לעניות דעתי מאחר ולא התנו מראש שיהיו דמי תיווך ומאחר ואין זה נוהג לשלם על כגון אלו ועוד חשש חילול ה' מצטרף

    אינו יכול לומר סכום שאינו נכון

  2. לכאורה הנידון הבסיסי הוא האם אתה ידוע כסוחר או אדם פרטי אם אתה סוחר מותר לך אבל אם אתה אדם פרטי עליך לתאם איתו סכום שאתה רוצה תשלום עבור ההתעסקות.

  3. בהחלט מותר לו לדרוש 3,000₪ ולקחת את ההפרש. השכן גם ייקח בחשבון לתת לו שכר טרחה וזה כבר כלול. ככה עושים עסקים ואין בזה משום הונאת ממון או שקר או גזל. לבריאות

  4. אין בעיה לגבות דמי תיווך ובפרט שצריך להודיע לאיש שמקבל ממך את התפילין .
    לקבל כסף סתם ככה בלא ידיעתו נחשב לגזל גמור .
    במיוחד שהוא סומך עליך שתביא לו תפילין ללא מטרות רווח , כי אז היה יכול לפנות
    לבעלי חנויות למיניהם , שם ידוע מראש שיש רווח כספי על כל קניה וקניה .
    לכן , חובה להודיע לבעל העניין ובכך נקיים : "והייתם נקיים מהשם ומישראל"

  5. אסור׳שלא התנה מראש שכר טירחה ויפסיד שכר מצווה בעבור בצע כסף

  6. שלום וברכה

    אודה ואומר שאיני מבין את השואל, וכי יעלה על הדעת שאדם שרכש דבר עבור חברו מבלי לסכם תחילה על שכר טרחה יוכל להונות את חברו ולהוסיף על המחיר כדי לקבל שכר? אין ספק שדבר כזה הוא גזל גמור, מלבד הונאת דברים, וחילול ה` אם הדבר יתגלה. אמנם ישנם מקרים שבהם אפשר לחשב הוצאות, כאשר יש מנהג ידוע שמשלמים הוצאות, יש מקום לדון ולחייב למרות שלא היה סיכום מוקדם, עיין בקצות החושן סי` שי"ב ס"ק ב וסי` שלא ס"ק א`, אבל בכעין נד"ד שמצוי הדבר שאנשים שומרי תורה ומצוות ששים ושמחים לזכות את אחינו שבשדות במצווה רבה כמצוות תפילין, ועושים זאת לש"ש ולא על מנת לקבל פרס, שבודאי אין כל היתר להוסיף על המחיר עבור שכר טרחה.

    כל טוב ויישר כח

    עידו שחר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן