במזג האויר הסוער בעצם יום השבת נפל לנו החשמל בבית והיה ממש צער [חושך, אוכל קר, תאורה ועוד…] מתי ניתן לבקש מגוי שירים את החשמל ואיך אומרים לו בפועל, כל טוב

יש לך משהו להגיב לנו?

2 Comments

  1. דורון 09.01.2021 , 23:17השב

    משיב ה"ה דורון הי"ו
    אומרים לו שיבוא יכנס אלינו לבית והוא רואה שאין חשמל ואז הוא מדליק ויושב איתנו כך ניכר שעושה לצורך עצמו.
    כמובן אם היה עניין של דרבנן היה מותר משום שבות דשבות במקום צורך, צער, מצוה , אלא כאן גם מדובר על דאורייתא
    לכן צריך שהוא גם כן יהנה מזה לדעת השוע כי הכי שלא יעשה רק לצורך ישראל כי בזה מרן אוסר להינות בשבת.
    אז אתה מזמינו אליך לבית לשבת לש.ות משהו והוא מגיע רואה שאין חשמל מרים את המתג ויושב.
    ככה נראה לי. יש פוסקים שאומרים שאם אני אומר לגוי שיאמר לגוי אחר זה מוריד דרגא לשבות דשבות ומותר.
    וכן יש פוסקים שסומכים על בעל העיטור שמתיר לומר לגוי בכל איסור דאו אם יש מצוה בדבר והרמא סומך עליו בשעת הדחק.
    ולכן אם הוא לא מבין מה שאנחנו רוצים ממנו אפשר לרמוז לו ולסמוך עליהם ולומר לו נראה לי נפל החשמל מבלי לומר לו להדליק וזה עוד היתר.

  2. לימודי דעת 09.01.2021 , 23:19השב

    משיב הרב ארז אלחרר שליט"א

    יישר כח לה"ה דורון, על תשובתו המקיפה.
    ראשית יש לנו לבדוק כמה נקודות יסודיות לגבי הדלקת חשמל חימום ותאורה בשבת מה מותר ע"י אמירה לגוי ומה אסור.
    בשולחן ערוך סימן רעו סעיף ב מבואר שכל אמירה לגוי באיסור תורה אסורה אפילו לצורך מצוה [כגון שבת וכיו"ב],
    אכן זו היא מחלוקת ראשונים כמבואר בבית יוסף סימן שז סעיף ה מה מותר מה אסור,
    לדעת התוספות לא הותר בשבת אמירה לגוי כלל חוץ מאמירה לגוי לצורך ברית מילה בלבד,
    לדעת הרי"ף והרמב"ם ועוד ראשונים איסור תורה אסור חוץ ממקרים מיוחדים [חולה קניית בית בארץ ישראל],
    אך איסור דרבנן מותר לבקש מגוי שיעשה לצורך מצוה או במקום צער וחולי, ולדעת בעל העיטור
    אף איסור תורה מותר לומר לגוי שיעשה לצורך מצוה.
    למעשה פסק השולחן ערוך בסימן שז סעיף ה כדעת הרמב"ם להתיר אמירה לעכו"ם באיסורי דרבנן לצורך מצוה,
    אולם דעת הרמ"א כמבואר בסימן רעו סעיף ב היא שנהגו לסמוך על דברי בעל העיטור אף באיסורי תורה,
    אך למעשה כתב שנכון שלא לסמוך עליו אלא במקום צורך גדול ולצורך רבים.
    אם כן על פי דברים אלו יוצא שאם מבקש מהגוי שיעשה פעולה האסורה מדרבנן לכולי עלמא יהיה מותר
    ובלשון הפוסקים נקרא שבות דשבות ע"י גוי במקום מצוה צער וכו',
    אך אם הפעולה הינה פעולה האסורה מן התורה יהיה אסור אלא אם כן יש כאן צורך רבים.
    ולכן לגבי הדלקת תאורה וחשמל לפוסקים הסוברים שזה מדרבנן יהיה מותר לבקש מגוי שידליק
    [באופן שהתאורה הינה תאורת לד וכיו"ב האסורה מדרבנן, אך במקום שהתאורה הינה עם חוט להט אסורה מן התורה יהיה אסור]
    בנוסף אם הפעולה היא מדרבנן אך יהיו גם מכשירים הנדלקים בבית האסורים מן התורה ,
    צריך לבקש מהגוי שידליק את האור שאז נחשב שמבקש ממנו איסור דרבנן דוקא ולא אומרים פסיק רישא בגוי לגבי שאר המכשירים שידלקו.
    אולם יש הפוסקים כדעת החזון איש שלעולם בחשמל יש איסור תורה משום מלאכת בונה
    ולדעתם כל אמירה בחשמל נחשבת כאיסור תורה ולא מתירים אלא במקום שהוא צורך רבים בלבד.
    לכתחילה יש להשתדל לא לומר לגוי במפורש שיעשה פעולה דרבנן אלא ברמז, אך לדעת השולחן ערוך משמע שאף במפורש מותר.
    במקום שיש קור גדול ויש חולים או קטנים זקנים וכד שהדבר קשה להם מן הדין מותר לומר לגוי שידליק תור חימום מזגן וכד',
    שהכל חולים אצל הצינה, שנחשב הדבר כדבר חמור העשוי לצורך חולים שהתירו לגוי לעשות לישראל.
    בברכת שבת שלו וחורף בריא
    ארז אלחרר לימודי דעת

השאר תגובה

דילוג לתוכן