שלום רב, אני אמור להיות בצימר עם משפחתי בשבת הקרובה,
ויש שם בריכה פרטית בחצר,
האם מותר לי לשחות בבריכה בשבת?
האם עוברים בזאת על איסור תורה?
תפריט
תפריט
שלום רב, אני אמור להיות בצימר עם משפחתי בשבת הקרובה,
ויש שם בריכה פרטית בחצר,
האם מותר לי לשחות בבריכה בשבת?
האם עוברים בזאת על איסור תורה?
כבר הגעת עד כאן
לא תכתוב לנו כמה מילים?
בסיום השארת הפרטים בהצלחה – נציע לך מתנה.
8 תגובות
אין איסור להיכנס לבריכה בשבת, בשביל לצנן את הגוף טבילה אחת ולצאת וזה רק עם אדם נכנס לצינון הגוף וגם יש חשש לסחיטה, ובכול אופן אסור בגלל זילות בשבת וזה מעשה של עובדין דחול.
אם הבריכה מקורה מותר לשחות כי אין גזירה שמא יעשה חבית של שייטים
אם מדובר בבריכה בחצר פרטית, והיא אינה מחוממת, ונכנס בה לצורך הנאת הגוף מטעמי עונג שבת, יש להתיר לע"ד
מצד שפה – אין בעיה, משום שבבריכות בזמננו יש שפה (שוליים) לבריכה. האיסור נובע מכך שאסור לשוט בשבת, ושחייה בבריכה נחשבת כשייט בתוכה.
אין שוחין ע״פ המים בשבת אפילו בבריכה שבחצר שישנלחוש שמא יעשה חבית של שיטין והגם שמותר בבריכה שיש לה שפה מסביב ואין דומה לנהר שנעקרין המים לחוץ בכל אופן להלכה אסור שמא יבוא לידי סחיטת הבגד ים,האלונטית,השיער ויבוא להסתרק ויתלוש שיער בשבת וכן חשש לפריצות באם יש אשה שאפשר לראותה וגם אם הבריכה בביתו הפרטי קיים חשש זה באם יש שכנים מסביב
תשובת הרב אלחרר הי"ו:
ביצה (לו ע"ב) תנן ולא שטין על פי המים, ובגמרא אמרי גזירה שמא יעשה חבית של שייטין. ופירש רש"י כלי של גומא שאורגין אותו ועושין כמין חבית ארוכה ולמדין בו לשוט עכ"ל. ובתוס' ד"ה שמא ביארו דחבית של שייטין היינו כלי מחרס שאין לו פתח ומתוך כך אינו יכול להשתקע במים, ע"ש. וכן פסקו הרי"ף שם והרמב"ם (פכ"ג ה"ה) והרא"ש ( פה ה"ב).
ובשבת מ ע"ב איתא אמר רבי זירא אני חזיתיה לרבי אבהו דשט באמבטי ולא ידענא אי עקר אי לא עקר, פשטיא שלא עקר דתניא לא ישוט אדם בבריכה מלאה מים ואפילו עומדת בחצר, לא קשיא הא דלית בה גדודי הא דאית ליה גדודי ע"כ.
ובראשונים נחלקו בביאור דברי הגמ' רש"י בד"ה הא עקר ביאר דעקר היינו עקר רגליו שאם לא עקר רגליו אין כלל גזירה שלא שייך שחיה במים כשעומד אלא בעקר רגליו ובמקום שיש גדודי, (שפה שחוזרים המים לבריכה) לא גזרו דדמי לכלי, ובכלי לא אסרו לשוט דליכא למגזר שמא יעשה חבית של שייטין. ולעומתו הרי"ף (יח ע"ב מדפי הרי"ף) והר"ן ביארו דברי הגמ' הא עקר הא לא עקר דמיירי על המים, שאם יש שפה לבריכה המים אינם יוצאים לחוץ ולא דמי לנהר, ושרי לשוט בה בשבת, ואי לאו אסור גזירה משום אין שטין שמא יעשה חבית של שייטין.
וכן היא דעת הרמב"ם (פכ"ג ה"ה) אין שטין על פני המים גזירה שמא יתקן חבית של שייטין, בריכה שבחצר מותר לשוט בתוכה שאינו בא לעשות חבית של שייטין, והוא שיהיה לה שפה מוקפת שלא יעקרו ממנה המים, כדי שיהיה היכר והפרש בינה ובין הים עכ"ל.
ופסק השולחן ערוך (שלט ס"ב) וז"ל אין שטין על פני המים אפילו בבריכה שבחצר מפני כשהמים נעקרים ויוצאין חוץ לבריכה גמי לנהר, ואם יש לה שפה סביב מותר דכיון דאפילו נעקרו המים השפה מחזרת אותם למרומם הוי ליה ככלי וליכא למגזה ביה שמא יעה חבית של שייטין, עכ"ל.
הרי לן מכל הני רבוותא דסברי דשרי לשוט בבריכה שבחצר כל שיש לה שפה, דדמי לכלי, ונראה לכאורה שבריכות שלנו שיש להם גדודי (שפה) יהיה מותר לשחות בהם בשבת וכן בבריכות שאינם קבועות בקרקע אלא כלים בפני עצמו הם וכמו שמצוי בימינו רבות. ודאי שיודו בזה דשרי.
אולם אף על פי כן מצינו לדברי רבותינו האחרונים שחששו דלא לשחות בבריכות וכדו' בשבת כלל, ולא מטעם הגזירה הנ"ל.
ראשית בדין סחיטה בשער דדנו בזה הפוסקים ראה ביאור הלכה סי' שב ס"ט דן בזה וסיים שאע"פ שלא נבלע מ"מ נראה בסוחט ועל כן העלה לאסור מדרבנן וכדברי הרמב"ם. וכן הוא להדיא במשנה ברורה סי' שכו ס"ז סקכ"א, וכן פסק מרן הראש"ל בחזו"ע …..
ועוד שדנו הפוסקים בדין שרייתו זה הוא כיבוסו בבגד נקי ואע"פ שמצינו סתירה בדברי השו"ע בזה שממה שפסק בסי' שב ס"ט ובסי' שיט סט"ז נראה שסבר שאין איסור לאסור מדין שרייתו זה הוא כיבוסו. אולם בסי' שיט ס"י ובסי' שלד סכ"ד משמע שאסר אף בבגד נקי. ובמשנה ברורה מבואר שאסר אף בגד נקי כמבואר בביאור הלכה סי' שב ס"ט. ובמשנה ברורה שם ס"ק מח נראה שחושש בזה לאיסור דאורייתא שכתב שיש להחמיר בשל תורה, וכן פסק בספר מנוחת אהבה. ואע"פ שמרן הראש"ל חזו"ע שבת ו… סבר להקל בזה כסברת המג"א.. מ"מ מחלוקת הפוסקים היא באיסור דאורייתא. ועל כן לנידון דידן הרי שנכנס אדם לבריכה עם בגד המיוחד לכך אע"פ שהוא נקי הרי משנכנס למים שורה את בגדו ונכנס לחשש דאורייתא מדין שיירתו זה הוא כיבוסו.
(((ואע"פ שבגדים אלו אינן מבד אלא עשויים מניילון ובגדים סנטטיים מכל מקום שייך שם כיבוס עליהם, וכן מצינו בספר טהרת הבית שדן בבגדים אלו האם נחשב דבר המקבל טומאה לענין דיני כתמים….)))
עוד מצינו להרב מגן אברהם (בסי' שכו ס"ק ו) שהאריך לאסור לרחוץ בנהרות מכמה חששות על אף שמדין הגמרא שרי וכמש"כ השו"ע וחיליה ממש"כ התרה"ד (סי' רנה-רנו) ושכ"כ בשו"ת מהרי"ל סי' קלט, שהמנהג פשוט שלא לרחוץ בשבת בצונן משום חשש כמה איסורים, ואף שחששות אלו אפשר שלא גזרו בהם חכמים, מ"מ כתב המג"א לחוש וכ"כ כמה אחרונים (וכ"כ במשנ"ב ס"ק כא), וע"ע במש"כ באריכות בזה בספר ילקוט יוסף שבת (ח"ב עמ' ז-יד) אחר שמנה את החשש כתב שם בשם מו"ר מרן הראש"ל זצ"ל להורות לאיסור אף שאין כאן איסור ברור, ורק חששות, ע"ש.
ואף שלעניין רחיצה בצונן י"ל דהיינו לדעת המג"א ודעימיה הוא דאסור משא"כ דעת מרן להתיר בזה, מ"מ י"ל דהאידנא שאיסור שבת קל בעיני אנשים ויכולים להיכשל טפי מחוסר ידיעה באיסורין אלו אף מרן יודה לאיסור, וכעין זה כתב בשיטה מקובצת ביצה (ל.) שהעיר הריטב"א בשם רב גדול מאשכנזים שהעיד בשם רבותיו הצרפתים ובכללם ר"י והר"מ מרוטנבורג שלא נאמרו דברים הללו אלא לדורותם אבל בדור הזה שמקילין בכמה דברים ראוי לעשות סייג לתורה אפילו בדרבנן מחינן וקנסינן להו, עד דלא לעברו לא בשוגג ולא במזיד, ושכן הוא במדרש ירושלמי והדבר נראה לי נכון, וע"ע בהקדמה למשנ"ב איש מצליח ח"ג מה שהאריכו בנידון זה להרחיק את הציבור מדברים ששייך בהם מכשול.
וע"ע בשו"ת תשובות והנהגות (ח"א סי' ריח) שכתב לאסור בבריכות פרטיות של ימינו למרות שמן הדין מותר להקר וכו' והוסיף שם שלמנהג האשכנזים במקום צער יש להקל ולרחוץ בצונן בצנעה, אך לא בבריכה משום כמה חששות שלא יודעים לחלק ולא התיר להקל אף בחום גדול ע"ש. וע"ע בפסקי תשובות (סי' שלט ס"ב) מש"כ לאסור בזה וכן הדין.
המורם מכל הנ"ל: שאין לרחוץ בבריכות וכיוצ"ב בשבת כלל שיש בזה כמה וכמה חששות הנוגעות לאיסור תורה ואין חילוק בזה בין גדולים לקטנים. ולענ"ד כתבתי.
נראה שאם בריכה כשר למקווה אפשר להיות שם קצת זמן לא הרבה שלא יקרא שהולך לשיחה אבל אם לא למקווה אסור
נראה שמותר לשחות בבריכה פרטית אשר בחצר ביתו שיש בה שפה ודוקא אם שוחה ערום שאז אין חשש לאיסור סחיטה כך נראה הואיל ודעת הרמב״ם והש״ע שמותר לשחות אם יש שפה מסביב כמו שהביא הרב אלהרר אלא שהרב כתב שאין לשחות מפני כמה חששות.
אבל אם שוחה ערום נראה לי שמותר משום שאין כאן סחיטה ואין חשש שיבוא להוציא את המים לרשות הרבים ומשום התעמלות נראה שהשולחן ערוך לא חושש. ורק יזהר שלא יסחוט את השיער והמגבת. אשמח לקבל תגובה