האם אפשר לאכול סעודה בשרית ב'סיום' של לימודי דעת בתשעת הימים?
השבוע לומד יקר שלנו סיים את תוכנית שבת בעיון רב, ומתכוון לגשת למבחן במועד הבא בס"ד.
הוא שאל את הרב שאלה מעניינת:
הוא והמשפחה מתרגשים מהיעד שהושג ואשת החיל רוצה לערוך סעודת 'סיום' חגיגית.
האם אפשר לאכול סעודה בשרית ב'סיום'?
יש כאן 2 שאלות:
א. האם עושים סעודת 'סיום' בשרית בתשעת הימים?
ב. האם סיום של תוכנית לימודי הלכה – נחשב כמו סיום מסכת?
הלוואי שעד שתענה השאלה תהיה לא רלוונטית למעשה…
3 Responses
א. סעודת סיום בשרית בתשעת הימים
בתשעת הימים, שהם הימים שבין ראש חודש אב לתשעה באב, נהוג להימנע מאכילת בשר ושתיית יין כמנהג אבלות על חורבן בית המקדש. עם זאת, ישנו היתר לערוך סעודת מצווה באירועים מסוימים, כמו סיום מסכת, שבהם מותר לאכול בשר ולשתות יין. ההיתר הזה מבוסס על כך שסעודת סיום נחשבת לסעודת מצווה, ולכן מותרת גם בתשעת הימים.
– הרמ"א (שולחן ערוך אורח חיים תקנ"א, י) פוסק שמותר לאכול בשר בסעודת סיום מסכת בתשעת הימים, והנוהג כך עושה זאת לכבודה של תורה.
– המשנה ברורה (תקנ"א ס"ק עג) מסביר שההיתר הוא דווקא בלמדו את המסכת על בוריה, ולא אם הסיום תוכנן במיוחד לתשעת הימים כדי לאפשר אכילת בשר.
– הערוך השולחן (אורח חיים תקנ"א, כח) מבקר את הנוהגים לעכב או להזדרז בסיום מסכת כדי לאכול בשר בתשעת הימים, ומכנה זאת "דבר מכוער".
ב. סיום תוכנית לימודי הלכה כסיום מסכת
לגבי השאלה האם סיום תוכנית לימודי הלכה נחשב כמו סיום מסכת, יש לציין שסיום מסכת גמרא או סדר משניות נחשב באופן מסורתי לסיום משמעותי בתלמוד תורה, ולכן סעודת הסיום נחשבת לסעודת מצווה. סיום תוכנית לימודי הלכה עשוי להיחשב כסיום משמעותי, אך הדבר תלוי בהיקף ובמשמעות הלימוד.
– הרב עובדיה יוסף (שו"ת יחוה דעת חלק א סימן מ) מציין שסיום לימוד משמעותי, גם אם אינו מסכת גמרא, יכול להיחשב כסיום מצווה לצורך סעודת מצווה.
– המשנה ברורה (תקנ"א ס"ק עג) מדגיש את החשיבות של לימוד מעמיק ומקיף כדי להיחשב לסיום מסכת לצורך סעודת מצווה.
לסיכום, ניתן לערוך סעודת סיום בשרית בתשעת הימים אם מדובר בסיום מסכת אמיתי ולא מתוכנן במיוחד לתקופה זו. לגבי סיום תוכנית לימודי הלכה, יש לבדוק את היקף הלימוד ומשמעותו כדי להחליט אם הוא נחשב כסיום מסכת לצורך סעודת מצווה.
בברכה הרב אלישי זיזוב, פרנקפורט גרמניה
הוא לא יכול לעשות סעודה בשרית
וזה לא נחשב סיום מסכת אלא אם סיים כרך שלם בחלק אורח חיים ורק על כרך שלום חשיב כסיום מסכת
שלום וברכה ללומדים היקרים
לגבי השאלה האם ניתן לעשות סעודה בשרית על סיום לימוד הלכה כגון הלכות שבת איסור והיתר וכיוצא בזה,
הנה מפורסם בפי העולם שכל שעושים סעודת סיום מסכת ניתן לאכול בה בשר ומותר לאבל גם כן תוך י"ב חודש על אביו ואימו להשתתף בסעודה זו,
אולם יש לעיין האם דוקא סיום מסכת גמרא, או או גם סיום שאר ספרי הקודש, שלכאורה אם נאמר שעושים סעודה לגומרה של תורה הרי השמחה היא בעצם הסיום והידיעה של עוד חלק בתורה,
ואם כן יהיה גם כן הדין בסיום מסכת משניות או ספר מספרי התנ"ך וכיוצא בו.
וכתבו האחרונים הובאו דבריהם בפסקי תשובות [ח"ה סימן תע אות ט] להלכה שסיום משניות וכן סיום ספר אחד מהתנ"ך של הלומד נחשב כדי לפוטרו מתענית בכורות,
אך לא לפטור את הכלל והוא הדין סיום חלק אחד מספרי הזהר וכיו"ב, ועיין עוד בפסקי תשובות סימן תקנא אות לח בהערות מה שביאר בזה.
ובשו"ת משנה הלכות חלק ו סימן קסו כתב שלפעמים רק על הלכות שבת וכיו"ב נחשב לסיום אם למדו בעיון ובהבנה טובה במשך זמן
,וכן הורה הלכה למעשה השנה תשפ"ד הגאון הגדול הרב דוד יוסף שליט"א לאברכי בית המדרש יחוה דעת,
שלמדו במשך שלש וחצי שנים ונבחנו בתשעת הימים על כל הלכות שבת בעיון שיכולים לעשות סעודה בשרית לכבוד גומרה של תורה.
וכן מצאתי בשו"ת בנין אב חלק ה סימן נד שכתב על כולל שלמדו איסור והיתר ונבחנו שיכול אבל תוך יב"ח להשתתף בסעודה זו,
ע"ש, ושם כתב שעיקר השמחה היא על עצם לימוד התורה וידיעתה, ולכן הגורס ללא הבנה אינו נחשב ידיעת התורה לעניין זה.
ולפי דברי הפוסקים יש גם כן לומר לגבי שאלתנו שמי שהשקיע בלימוד נושא בהלכה בלימוד היטב סיום לימודו נחשב כסעודת מצוה.
בברכת התורה ארז אלחרר לימודי דעת