האם מי שעשה עירוב תבשילין יכול לנהוג כרגיל ולבשל לשבת וכדו' עד סמוך לשקיעה?
שאלה אקטואלית ומרתקת שעלתה על שולחנם של רבני לימודי דעת.
השנה ראש השנה חל בימים חמישי ושישי, כאשר מיום שני של ראש השנה אנחנו נכנסים ישירות לשבת.
לצורך כך אנחנו עושים 'עירוב תבשילין' בערב יום טוב, המתיר לנו לעשות הכנות של בישול אפייה וכדו' מיום טוב לשבת.
השאלה היא, א'– האם מי שעשה עירוב תבשילין יכול לנהוג כרגיל ולבשל לשבת וכדו' עד סמוך לשקיעה?
ב'– כיצד ניתן להדליק נרות שבת, שהדלקתן נעשית כמובן ביום טוב, הרי אין בזה צורך יום טוב כלל?
מקורות לעיון: מסכת ביצה דף טו ע"ב. רמב"ם הל' יום טוב פרק ו' הלכה א'. טור ובית יוסף אורח חיים סי' תקכז. שו"ע שם סעיף א', משנ"ב וביאור הלכה.
7 תגובות
ומי ששכח לעשות עירוב תבשילין? מה הוא עושה למעשה, ועד מתי אפשר לתקן את זה?
שאלה ששייכת לכאן. אם התחלתי לבשל בעוד יש שהות ביום, והתברר שהתבשיל לא יספיק להיות מוכן לפני השקיעה, מה הדין? צריך להפסיק או שמותר להמשיך?
אני מבין שהיסוד הוא שהבישול צריך להיות באופן שיוכל להיות ראוי עוד ביום טוב עצמו. אם כך, לכאורה זו גם התשובה לשאלה השניה, שהנרות הרי דולקים כבר מבעוד יום. אשמח אם מישהו יבנה לי את זה יותר מסודר, אני לא בטוח בזה.
בביאור הלכה בסימן תקכז ראיתי שיש דיון אם ההיתר נאמר רק כשיש שהות או גם כשאין. אפשר לקבל הפניה מדויקת? חיפשתי ולא הצלחתי למקם.
ומה הדין בהדלקת נרות שבת ביום טוב מנר שכבר דולק? הבנתי שיש הבדל בין הדלקת אש חדשה לבין העברה מאש קיימת, ואולי זה חלק מהתשובה לשאלה השניה.
ומה עם דברים שאינם בישול ממש, כמו סידור הבית, הצעת מיטות והכנת השולחן? גם הם בכלל ההיתר של עירוב תבשילין, או שזה דין אחר לגמרי?
אצלנו בקהילה הרב מכריז כל שנה שצריך לגמור את הבישולים שעה לפני השקיעה. שמעתי שיש בזה מנהגים שונים. יש לזה מקור בהלכה או שזו הרחקה של הקהילה?