הלכות תרומות ומעשרות
שאלה בהלכות תרומות ומעשרות – מקרה מרתק שקרה לרבי חיים סרנא
הלכות תרומות ומעשרות
השנה הייתה תשכ"ז.
חג השבועות חל במוצאי שבת.
ראש ישיבת חברון, הגאון רבי חיים סרנא זצ"ל,
רצה להפריש תרומות ומעשרות מטבל ודאי – בברכה.
זמן רב קודם לכן – שלוש שנים, למעשה!
שאל את אחד מהעובדים בישיבה מה הוא מגדל.
"יש לי עץ שזיפים חדש", ענה לו.
עברו שלוש שנים, עד שהעץ הגיע לזמן חיוב מעשרות.
כשהגיע הזמן – הביא העובד שקית שזיפים שקטף ישירות מהעץ.
הרב שקל, חישב, הפריש בשמחה, בירך והודה.
הרבנית סרנא
הכינה מהשזיפים פשטידות ביתיות, כמנהגה.
לא רק למשפחה, אלא גם לחלק לשכנים ולמכרים, מכל קצוות ירושלים.
ואז,
בשבת בבוקר, זמן קצר לפני החג –
הרב סרנא נכנס, שלא כדרכו, למטבח.
וראה שם…
שקית שזיפים.
"לא הכנת בסוף את הפשטידות?" שאל הרב.
"בוודאי שהכנתי. משקית אחת הכנתי את הפשטידות, ואת השקית השניה שמרתי, בינתים."
את השקית השניה?
אבל הרב ראה רק שקית אחת.
על כל פנים, רק אחת מ2 השקיות נשקלה ועושרה,
ואין לדעת איזו אחת מהן והאם השזיפים שבפשטידות מעושרים…
בתו של הרב נשלחה לביתו של הגרי"ש אלישיב לשאול מה דינם של השזיפים ושל הפשטידות.
(שבת חמה במיוחד, מגבעת מרדכי לביתו של הגרי"ש במאה שערים…)
מה ענה הרב?
כדי לענות כותבים את התשובה כאן למטה>
וגם תשובה חלקית או כיוון מחשבה מזכים באחוזי הנחה.
4 תגובות
שלום רב,
בהנחה ש-2 השקיות טבל, אחת עושרה והשניה לא עושרה. לא ידוע מאיזו שקית נעשתה העוגה, 2 המקרים ספק טבל.
בעוגה שהיא מורכבת מהשזיפים ניקח 1% מהעוגה שמרכיב גם עוגה וגם פרי ונפריש ללא ברכה – שזה ספק טבל (אם השקית היא הוודאי)
ההפרשה הייתה כמובן עבור העוגה בלבד.
את השקית כמובן גם צריך להפריש ללא ברכה שהיא "ספק טבל".
לסיכום 2 המקרים "ספק טבל" ולהפריש ללא ברכה, בנוסח הקיים.
2 המקרים ספק טבל וחייבים במעשר מספק ללא ברכה. המעשר יהיה הנובח יל תנאי.. אם .. אינם מעושרים יהא זה מעשר ואם לא – אין בכך כלום
כיוון שהפירות בתוך הפשטידה אינם מאבדים שם פרי לעניין תרומות ומעשרות- ניתן לעשר פעם אחת יחד גם על הפירות שבשקית וגם על הפירות שבתוך הפשטידה
שימו לב:
כפי שנכתב, מדובר בשבת שלאחריה חג,
האם הפרט הזה משנה במסקנות? ומה?
בס"ד לעשר ללא ברכה של 2 השקיות