חודש אדר
מהם הכוחות הסגוליים של ראש חודש ושל החודש כולו?
מדוע חשוב לדעת מהם הכוחות שבכל מועד?
חז"ל ובעלי המוסר מסבירים, כיצד בכל מועד בלוח השנה היהודי שלנו יש משמעות מעבר. כוחות סגוליים מיוחדים שהוטמעו בו כתוצאה מהמאורעות שקרו בו ושיקרו בו.
זו הסיבה שחשוב לדעת מהם הכוחות שבכל חג, כדי שלא נישאר רק עם הסממנים החיצוניים והגשמיים. כמו, בחודש זה, עם תחפושות, סעודות, ושמחה של הוללות חלילה.
להלן כמה נקודות על הכוחות של ראש חודש ושל החודש כולו.
1. "משנכנס אדר מרבים בשמחה"
זוהי סגולה שלא מצאתי לה מקור תורני מסודר, לבד מכך שיש כאלו שנהגו לעשות כך.
אם ידוע לך המקור, אשמח שתשתף את כולנו בתשובה למייל או באתר.
וכמנהגנו – תוכל לקבל גם שובר הנחה של 20% הנחה לרכישת תוכנית לימוד, עד סוף השבוע.
זהו המנהג לתלות שלט של 'משנכנס אדר מרבין בשמחה' / מזל אדר דגים/ לצייר דגים / לצייר ליצנים וכדומה, ואת הציור לתלות במקום מרכזי בבית – רצוי סמוך לפתח הבית.
מצורף כאן שלט "משנכנס אדר" להדפסה – גרסה צבעונית וגרסה לצביעה.
2. סגולה בראש חודש לקרוא את כל ספר התהילים ולבקש משאלה אחת.
בספר 'דבר נחמד' נאמר על כך:
"שצריך אדם… ביום משמרת ר״ח אדר ולקרוא את התהילים כולו
וזה סגולה לתיקון הנשמה ויש בו עוד כמה סודות טמירים, ורצוי שביום זה יתאספו יראי ה׳ ויעשו תיקון זה".
3. נאמר על החודש: "הרוצה שיתקיימו נכסיו, יטע בהן אדר".
כלומר, בזמן זה הנטיעה תעלה יפה.
החוזה מלובלין פירש זאת באופן הבא: הנכסים הם מעשיו הטובים של האדם ותפילותיו, ולכן נקראות "נכסים", כי הן מוסתרות ומוצנעות.
הסגולה היא להתפלל על דבר שהאדם צריך בראש חודש אדר ויתמלאו משאלותיו כי כל החודש נחשב לעת ישועה ורחמים.
הבה ננצל את הכוחות הסגוליים של החודש
ויתחדש החודש הזה לטובה, לברכה ולשמחה.
מכיר סגולות נוספות לחודש? נשמח שתשתף אותנו כאן בתגובות!
מכיר מקור למנהג השלט? נשמח כנ"ל.
10 תגובות
הובא בספר קדמון בשם "ילקוט אברהם", שנכתב על ידי הצדיק רבי אברהם ב"ר שבתאי ליפשיץ זצוק"ל.
מעניין מאד, יישר כח.
אכן, רוב ספרי ההלכה מביאים את בעל ה'ילקוט אברהם' [ לפני כ100 שנה, אב"ד זבידוב, מונקאטש, תרצ"א 1931], כמקור לביאור מנהג ישראל זה שקדם לו, ועיקר דבריו מבוססים על דברי ה'מור וקציעה' שכתב שבסעודת פורים אין צריך לעשות זכר לחורבן, ועל כן נהגו לתלות הדפים 'משנכנס אדר וכו' בבחינת במקום ובזמן תוגה, שם תהא השמחה. עכת"ד.
יש מי שכתב שעניין תליית הכרזה הוא הכרזה שכותלי בית המדרש מזכירים ההלכה שנשמטה ברמב"ם ובשו"ע 'משנכנס אדר מרבין בשמחה'.
מרתק, יישר כוחך!
זה מופיע בספר נטעי גבריאל, ובספר ילקוט אברהם וכן,
בשם ר' חיים פלאגי, גם הרב פינקוס מביא את זה:
"סגולה נפלאה לחודש אדר
לעשות כרזה ולכתוב עליה 'משנכנס אדר מרבין בשמחה,
מזל אדר דגים' ולצייר את הדגים,
לתלות במקום ה'אמה על אמה' שמשאירים כזכר לחורבן,
והסגולה הזו תפעל ישועה
לכל מה שאדם צריך
עצם השלט הזה פועל את הישועה"
תודה רבה!
נהגו בק"ק פולין והונגריה עם כניסת חודש אדר לתלות בבתי כנסיות ובבתים דף כנ"ל (כפי שיבואר לקמן הטעם לכך)
שעליו כתוב 'משנכנס אדר וכו'.
בספר ילקוט אברהם (לר' אברהם ליפשיטץ. סי' תרפ"ו. י"ל במונקאטש בשנת תרצ"א) הביא מקור למנהג ישראל קדמון לכתוב 'משנכנס אדר מרבים בשמחה' על נייר ולהדביק מול הפתח בבתים ובבתי כנסיות ובתי מדרשות, ואמנם בגמ' כתוב 'משנכנס אדר וכו', אך לכתוב זאת על נייר ולתלות על הקיר מנין? וביאר דהא נפסק בשו"ע (סי' תקס'), שיש לשייר בכל בית אמה על אמה זכר לחורבן, ולכך נהגו להדביק זאת דוקא על מקום ההוא שבמקום תוגה יהא שמחה וששון ליהודים.
בשו"ת אפרקסתא דעניא (לרבי דוד שפרבר. ח"ב או"ח סי' לו'. י"ל ב-סאטו-מארע. רומעניען, בשנת תרנ"ן) כתב: ואשר דרש מני אם מצאתי טעם למנהג העולם שמדבקי' על הפתחים "משנכנס אדר מרבין בשמחה". ואם משום כדי להזכיר את הדין למה אין מדבקי' באלול "משנכנס אלול מרבין בתשובה". הנה אנכי לא ראיתי ולא שמעתי טעם למנהג זה, ובס' המנהגים הגדולים שבידי כמדומה שלא ימצא. ויש לחפש בס' הקטן הנקרא מטעמים [לרבי יצחק ליפיץ, י"ל בוורשא בשנת תע"ר], ישן וחדש, ובס' אמרי צדיקים, ובס' מנהגי ישרון. ועוד, אף שאינו מסוג זה מ"מ אולי יש בו דבר מן החדש, וכולם אינם תחת ידי וכו'. ויען כי מנהג ישראל תורה היא. הנראה בעיני על דרך דרוש מוסר להסמיך המנהג הלז, עמ"ש (שה"ש ז' יד'): הדודאים נתנו ריח ועל פתחינו כל מגדים. והוא עפאז"ל (ביצה ט"ו ע"ב), הרוצה שיתקיימו נכסיו יטע בהן אדר (ע"ש ברש"י). ופי' בס' בני יששכר במאמרי אדר (מאמר א' סי' ט' י'), עפמ"ש האריז"ל דאדר הוא החוטם שבו חוש הריח. והנה כל החושים נזכרים בחטא עץ הדעת שנשתמשו בם ונפגמו, וחוש הריח לא נזכר, כיון שלא נפגם רק בדרך בהדי הוצא לקי כרבא, כי לא נשתמשו בו אז ע"כ הנשמה נהנית. וזהו הרמז, הרוצה שיתקיימו נכסיו יטע בהן אדר, שהוא בחי' חוש הריח, שהוא פעולת הנשמה דבר המתקיים ולא פעולת הגוף. ע"ש דברות קדשו. השתא אתי שפיר מנהג ישראל לדבק על הפתחים בחדש אדר, גליון כתוב בו באתוון רברבין 'משנכנס אדר מרבין בשמחה', כאלו כרוזא קרי בחיל לעורר לב ישראל על סגולת החדש להתפתחות והתפשטות כח הרוחני בבחי' חוש הריח שלא נפגם בעץ הדעת, שבו אפשר התיקון והוא פת"ח ומבוא גדול לזכך אתו עמו גם החושים שנפגמו, ע"ש.
וראיתי בספרים עוד טעם למנהג הנ"ל, בשם הרה"ק רבי זאב מזבארז, שתולים על בית הכנסת זה הכיתוב, כדי שכותלי בית המדרש יוכיחו ויכריזו הלכה זו שנשמטה ברמב"ם ובשו"ע (ובאמת צ"ע מדוע השמיטו זה, ומאידך תחילת המימרא בגמ' תענית כט' ע"א 'משנכנס אב ממעטין בשמחה' כתבו? ובעז"ה עוד חזון למועד ואכתוב ע"כ).
ובקונטרס שמחת יהושע (לרבי יהושע מנחם אהרנברג, ראב"ד ת"א יפו) כתב, ויש מקומות נוהגין לדבק על הכותל לוח עליו כתוב 'משנכנס אדר וכו' שמחמת טירדא עלול לשכחה ומנהג ישראל תורה היא.
רבי שלמה זלמן אויערבך זצ"ל, ביאר שמה שאמרו חז"ל, 'משנכנס אדר מרבים בשמחה', אין הכוונה שיש להרבות בפעולות של שמחה דוקא, אלא עיקר הכוונה להסיר מלבו אלו כל דאגה ועצב. ולשואלים הזכיר רבי שלמה זלמן גם את המנהג לקבוע שלט 'משנכנס אדר וכו' בבתים ובבתי כנסיות (הליכות שלמה).
יישר כח!
הרב מ.ר. צירף למייל את העמודים המצורפים כאן מספר "שו"ת באר ישראל".
מצאתי כתוב כדלהלן
בספר ילקוט אברהם (לר' אברהם ליפשיטץ. סי' תרפ"ו. י"ל במונקאטש בשנת תרצ"א) הביא מקור למנהג ישראל קדמון לכתוב 'משנכנס אדר מרבים בשמחה' על נייר
ולהדביק מול הפתח בבתים ובבתי כנסיות ובתי מדרשות, ואמנם בגמ' כתוב 'משנכנס אדר וכו', אך לכתוב זאת על נייר ולתלות על הקיר מנין?
וביאר דהא נפסק בשו"ע (סי' תקס'), שיש לשייר בכל בית אמה על אמה זכר לחורבן, ולכך נהגו להדביק זאת דוקא על מקום ההוא שבמקום תוגה יהא שמחה וששון ליהודים.
בשו"ת אפרקסתא דעניא (לרבי דוד שפרבר. ח"ב או"ח סי' לו'. י"ל ב-סאטו-מארע. רומעניען, בשנת תרנ"ן) כתב: ואשר דרש מני אם מצאתי טעם למנהג העולם שמדבקי' על הפתחים "משנכנס אדר מרבין בשמחה".
ואם משום כדי להזכיר את הדין למה אין מדבקי' באלול "משנכנס אלול מרבין בתשובה". הנה אנכי לא ראיתי ולא שמעתי טעם למנהג זה, ובס' המנהגים הגדולים שבידי כמדומה שלא ימצא.
ויש לחפש בס' הקטן הנקרא מטעמים [לרבי יצחק ליפיץ, י"ל בוורשא בשנת תע"ר], ישן וחדש, ובס' אמרי צדיקים, ובס' מנהגי ישרון. ועוד, אף שאינו מסוג זה מ"מ אולי יש בו דבר מן החדש, וכולם אינם תחת ידי וכו'.
ויען כי מנהג ישראל תורה היא. הנראה בעיני על דרך דרוש מוסר להסמיך המנהג הלז, עמ"ש (שה"ש ז' יד'): הדודאים נתנו ריח ועל פתחינו כל מגדים. והוא עפאז"ל (ביצה ט"ו ע"ב), הרוצה שיתקיימו נכסיו יטע בהן אדר (ע"ש ברש"י).
ופי' בס' בני יששכר במאמרי אדר (מאמר א' סי' ט' י'), עפמ"ש האריז"ל דאדר הוא החוטם שבו חוש הריח. והנה כל החושים נזכרים בחטא עץ הדעת שנשתמשו בם ונפגמו,
וחוש הריח לא נזכר, כיון שלא נפגם רק בדרך בהדי הוצא לקי כרבא, כי לא נשתמשו בו אז ע"כ הנשמה נהנית. וזהו הרמז, הרוצה שיתקיימו נכסיו יטע בהן אדר, שהוא בחי' חוש הריח, שהוא פעולת הנשמה דבר המתקיים ולא פעולת הגוף.
ע"ש דברות קדשו. השתא אתי שפיר מנהג ישראל לדבק על הפתחים בחדש אדר, גליון כתוב בו באתוון רברבין 'משנכנס אדר מרבין בשמחה',
כאלו כרוזא קרי בחיל לעורר לב ישראל על סגולת החדש להתפתחות והתפשטות כח הרוחני בבחי' חוש הריח שלא נפגם בעץ הדעת, שבו אפשר התיקון והוא פת"ח ומבוא גדול לזכך אתו עמו גם החושים שנפגמו, ע"ש.
וראיתי בספרים עוד טעם למנהג הנ"ל, בשם הרה"ק רבי זאב מזבארז, שתולים על בית הכנסת זה הכיתוב, כדי שכותלי בית המדרש יוכיחו ויכריזו הלכה זו שנשמטה ברמב"ם ובשו"ע
(ובאמת צ"ע מדוע השמיטו זה, ומאידך תחילת המימרא בגמ' תענית כט' ע"א 'משנכנס אב ממעטין בשמחה' כתבו? ובעז"ה עוד חזון למועד ואכתוב ע"כ).
ובקונטרס שמחת יהושע (לרבי יהושע מנחם אהרנברג, ראב"ד ת"א יפו) כתב, ויש מקומות נוהגין לדבק על הכותל לוח עליו כתוב 'משנכנס אדר וכו' שמחמת טירדא עלול לשכחה ומנהג ישראל תורה היא.
רבי שלמה זלמן אויערבך זצ"ל, ביאר שמה שאמרו חז"ל, 'משנכנס אדר מרבים בשמחה', אין הכוונה שיש להרבות בפעולות של שמחה דוקא, אלא עיקר הכוונה להסיר מלבו אלו כל דאגה ועצב.
ולשואלים הזכיר רבי שלמה זלמן גם את המנהג לקבוע שלט 'משנכנס אדר וכו' בבתים ובבתי כנסיות (הליכות שלמה).