לימודי דעתעונה המשתתף מתן ג.
לרוני היקר אני אשיב את שעולה על ליבי
משאת חיי זה לשבת וללמוד ולשקוד באהלה של תורה
לזכות לכוון את השמועה לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא
כאשר אדם נסמך לרבנות
זה כי ה' רצה שהוא יהיה רב.
עליו רק לעשות את ההשתדלות.
לשבת וללמוד לעיין בסוגיות ההלכה
ולהשיב לשואליו דבר.
כאשר אדם זוכה והוא נבחן לרבנות
הרי זה מעיד שהוא בקיא בהלכה
וכמו שהגמרא אומרת:
אין לו להקב"ה אלא ד' אמות של הלכה.
ובמקום אחר הגמרא אומרת:
אין לו לקב"ה אלא יראת שמים בלבד.
הנה אתה רואה שיראת שמים זה ללמוד הלכה
ובמיוחד שאדם זוכה ונסמך.
וכמו שהרב יעקב יוסף זצ"ל היה אומר
שגדר תלמיד חכם בדורנו זה אדם שבקיא בסוגיות ההלכה.
ומי לא היה רוצה להיקרא תלמיד חכם?
כולם!
אך לא בשביל להיקרא רבי אנחנו לומדים, הס מלהזכיר,
אלא רוצים לכוון ללמוד תורה לשמה!
וכמו שמובא בספר מנהג ישראל תורה
בשם גדולי החסידות
שלימוד לשמה זה לימוד שמביא לידי מעשה
לידי הלכה
לידי הנהגות טובות.
לגבי התפקיד של רב שכונה או רב עיר
אין לקב"ה מניעה להושיע ב'רב' או במעט.
לא עליך המלאכה לגמור ולחשוב באיזה כסא יושיבוני
ואין אתה בן חורין להיבטל ממנה ולעסוק בה כרגע.
ראה את הרב עובדיה יוסף זצ"ל,
הוא לא היה צריך לא מינוי ולא מקורבים.
הוא עשה את שלו
ובנה לדורות קדימה.
וכשראו את גדולתו,
אמרו: ראוי זה לכתר.
לכן חברי היקר,
אנחנו באותה סירה – רוצים ברצון אמיתי ללמוד.
תחשוב לדורות קדימה.
אחתום בתור בעל בית פשוט