הלכות תרומות ומעשרות
שאלה בהלכות תרומות ומעשרות שהתעוררה לנו בשולחן ט"ו בשבט
הלכות תרומות ומעשרות
התיישבנו ליד השולחן לסעודת ט"ו בשבט
עם פרות שנתברכה בהם א"י (וטורקיה…)
ואז נשמעו דפיקות בדלת…
בפתח עמד אחד מילדי השכנים עם סלסילת פירות עסיסיים,
ופירט:
"דוד שלי גר במושב, בעל מטע, והביא לנו לכבוד ט"ו בשבט פירות שגדלים אצלו בשדה –
כדי שנזכה לעשר טבל ודאי.
אנחנו לא נצליח לאכול הכל, והזכות גדולה, לכן אמא שלחה אותי להציע לשכנים… רוצים?"
אותי לימדו שכשמציעים לוקחים… אמרתי תודה רבה וסגרתי את הדלת.
יצאתי למטבח להביא סכין, וכשחזרתי משהו היה נראה לי משונה.
"מישהו נגע בקערה הזו?" שאלתי, רגע לפני שפתחתי בהרצאה על הלכות תרומות ומעשרות.
"שמו כאן בטעות הרבה פירות מעורבבים אז רק סידרתי ומיינתי אותם לצלחות שכבר על השולחן,
את התפוזים סידרתי עם התפוזים, את התפוחים עם התפוחים, האגסים עם האגסים…"
"מה, זה לא טוב?" שאל כשראה את פני הרציניות.
שמחתי שיש לי הזדמנות להעלות שאלה מעניינת בהלכות מעשרות,
אבל היות ולא ידעתי מה התשובה – הצטערתי שלא נוכל לאכול כרגע חלק גדול מהפירות שעל השולחן…
"מה שקרה" – הסברתי – "שהתערבבו לנו כאן בעצם פירות שחלקם מעושרים פעם שניה
וחלקם טבל וודאי ולא מעושרים כלל וחלקם מעושרים פעם ראשונה אבל עדיין לא עישרתי אותם לחומרא.
ואין לנו דרך כרגע לדעת מה הפירות שהם טבל וודאי מתוך הפירות.
אני חושש שכל הפירות אסורים באכילה, אבל… אינני יודע."
ראיתי את המבטים המתפלאים של הילדים והרגשתי שהיה נחמד יותר לא להיות ה'אבא' בסיטואציה הזו.
איזה מן אבא זה שלא יודע את ההלכה?…
"ובכלל, מה עם בל תשחית?" שאל אחד הילדים
שוב לא ידעתי.
הרמתי טלפון לרב ושאלתי את השאלה בפירוט, קיבלתי תשובה מאירת עיניים וברורה מאד,
ועוד באותו ערב הצטרפתי לתוכנית מצוות התלויות בארץ כדי להכיר ולדעת היטב את הלכות תרומות ומעשרות.
מה ענה הרב?
כדי לענות כותבים את התשובה כאן למטה>
וגם תשובה חלקית או כיוון מחשבה יהיו שיתוף נהדר.

6 תגובות
שלום וברכה
מספק יש ברכה על דמאי על כל הסלסלה,
יש לברר מה בתוך הסלסלה הינו טבל וודאי שהשכנים לא הספיקו לברך עליו ובמידה ולא ניתן ,
להביא מבחוץ פרי שבטוח הינו טבל וודאי ולברך עליו ולכוון גם על הטבל ודאי שנמצא בסלסלה
תמצית התשובה בקיצור (ואחר כך פירוט):
הרב מתיר את הפירות באכילה, ואין כאן איסור בל תשחית,
ובתנאי שמבצעים הפרשה אחת מסודרת על כל הפירות יחד, בנוסח נכון.
עכשיו נפרט למה.
שלב א: מה בעצם קרה כאן מבחינה הלכתית?
בקערה היו שלושה סוגי מצבים הלכתיים של פירות:
טבל ודאי – פירות שלא הופרשו מהם תרומות ומעשרות כלל
מעושר פעם אחת – הופרשו מהם תרומות ומעשרות, אבל לא נעשתה הפרשה לחומרא (כמקובל היום)
מעושר לגמרי – פירות שכבר תוקנו כהלכה
ואז:
הפירות התערבבו
מיינו אותם לפי סוגים (תפוחים עם תפוחים וכו’)
שלב ב: החשש – האם זה אוסר את הכול?
החשש שלך היה הגיוני:
אולי יש כאן תערובת של טבל ודאי עם מתוקן, ואי אפשר לדעת מי מי.
אבל כאן מגיע החידוש ההלכתי:
בטבל – אין דין ביטול,
אבל כן מועילה הפרשה על תערובת, גם כשלא יודעים מי מה.
כלומר:
זה לא נהיה “אבוד”
זה לא נאסר לנצח
זה לא מחייב זריקה
שלב ג: מה ההיתר למעשה?
ההלכה אומרת כך:
כאשר יש תערובת של פירות מאותו המין (תפוחים עם תפוחים, תפוזים עם תפוזים וכו’):
מפרישים תרומות ומעשרות על כל הכמות יחד,
בנוסח שכולל תנאי,
וההפרשה חלה על אותם פירות שעדיין חייבים בה,
והפירות שכבר תוקנו – לא נפגעים.
זו הסיבה שהרב התיר.
ההפרשה “תופסת” רק איפה שצריך –
ואיפה שלא צריך, היא פשוט לא חלה.
לענ"ד הכי טוב יהיה להביא פירות טבל נוספים או לקחת מפרי שיודעים שהוא ודאי טבל מכל מין, להפריש ממנו ולכוון על כל פירות הטבל שבתערובת.
כיון שהתערבו פירות הטבל וודאי עם המעושרים, לכן יש להפריש אבל בלי ברכה.
ואח"כ יכול לאכול הכל – ולא צריך להפריד ביניהם.
ומ"מ אם יודע מה הם ויכול להפריד ביניהם – גם צריך.
לא נכתב הלכה למעשה כי אינני פוסק
הפתרון הוא להשיג פירות שהם וודאי טבל ויפריש מהם על הפרות שבתערובת , אבל מהתערובת עצמה אי אפשר להפריש כי אין בילה (ערבוב) ביבש, ושמא יפרישמן הפטור על החייב, ולדעת מהרי"ט (שו"ת מהרי"ט חלק א' יח') יש בילה ביבש, ואם זה שעת דחק במכון התורה והארץ התירו לסמוך על זה, ונראה להציע עוד פתרון לקחת מכל פרי חתיכה ואז ודאי יפריש מן החייב על החייב ויקח באופן שיהיה שיעור הפרשה במה שלקח
*שיעור הפרשה כוונתי שהמהפירות שהם טבל יהיה בהם שיעור הפרשה על ידי שיקח חתיכה מכל פרי