מזגן שמטפטף בתוך הבית בשבת, האם מותר להניח דלי כדי לאסוף את המים?

שואל הלומד

מזגן שמטפטף בתוך הבית בשבת.
האם מותר להניח דלי כדי לאסוף את המים?

יש לך משהו להגיב לנו?

7 Comments

  1. עופר פישלוביץ 07.12.2020 , 11:28השב

    משיב הלומד ה"ה עופר פישלוביץ הי"ו

    לגבי התשובה שלי לאיסוף הטיפות הנופלות מהמזגן בבית בשבת.
    השאלה היא למעשה האם הטיפות הנ"ל אסורות בטלטול ואז זה ביטול כלי מהיכנו ואם הן מאוסות ואז זה אין עושים גרף של רעי לכתחילה.
    מאחר ואין דרך העולם לשתות טיפות אלו אז אין הן כדליפה של גשם אך אינן מאוסות מאידך גיסא כדי להיחשב כגרף של רעי.
    מבחינת נולד במי המזגן אכן יש שאלה האם נחשבים כמבלע בליעי או שזה שהגז בתהליך העיבוי הופך למים זה נולד .
    לעניות דעתי זה עשוי להיחשב כנולד עקב שינוי מצב הצבירה כמו הפיכת קרח למים והפתרון הוא שיהיו מים בדלי לפני וממילא הטיפות ייבלעו בזה ואז יהיה מותר להזיז.

  2. יהונתן 07.12.2020 , 11:29השב

    שלום רב
    המים הם מוקצה מחמת שהם "מחוסרי הכנה" שהרי לא היו בעולם וא:כ הנחת הדלי תחת המים גורמת ל"מעין סתירת כלי" – ביטול כלי מהיכנו ואסור להניחו תחת המים.
    יהונתן

  3. דוד זגורי 07.12.2020 , 11:30השב

    מותר להניח כי המים ראויים לשתיה

  4. הרב ארז אלחרר 07.12.2020 , 11:31השב

    תשובת הרב אלחרר
    המקור לדין זה נלמד מדברי החיי אדם הביאו המשנה ברורה [סימן שי ס"ק לא]
    מים הנוטפים מן האילנות בימי ניסן אסורים משום נולד ודינם כמוקצה, ומכאן למדו הפוסקים שמים שנוזלים מהמזגן אסורים גם כן ואסורים בטלטול,
    אולם אם המים מטנפים את הבית מותר לנגבם מדין גרף של רעי [היינו לכלוך שהתירו לטלטלו משום כבוד האדם, על אף שהינו מוקצה].

    אולם לגבי נתינת דלי או כלי לקבל את המים הנוזלים מהמזגן בזה יש לאסור משום ביטול כלי מהיכנו
    [שאחר שיהיו בו מים יהיו המים אסורים בטלטול יחד עם הכלי וממילא שוב אי אפשר להשתמש בו וזה כעין סתירת הכלי].

    אולם מצינו כמה היתרים לנידון זה באופן שהכלי הינו הכלי הקבוע למים האלו אין זה אסור ,
    וכן אם נותן משקה נוסף קודם נינת הכלי ג"כ יהיה מותר שהרי המים הנוזלים מתבטלים בהם
    וכ"כ בשו"ת שבט הלוי [ח"ט סי' קכח] ובספר חזון עובדיה שבת [ח"ג עמ' קמד].
    אך אין היתר לטלטל את הכלי ולרוקנו וכיו"ב משום הטעמים שהזכרנו.

  5. דוד לוזון 07.12.2020 , 12:45השב

    שאלה לפסיקת הרב אלחרר:

    1. האם גם לשו"ע יהיה למים דין נולד שהרי בעל הדעה בשלג וקרח שזה נולד הוא ספר התרומה ורק הרמ"א פסק כמותו ואילו שו"ע לא ? או שפה זה שונה ממים היוצאים מהשלג?
    2. הפתרון של לשים מים בכלי ואז זה מתבטל כמדומני שבסימן שכ סעיף ב כל ההיתר בערבוב היין החדש עם הישן זה שכשמיד עם היציאה הוא מתערבב ואז האיסור לא ניכר בפני עצמו. אבל פה הרי המים זורמים בצינור ובזרימה גם בשכ בעיף ב כתב משנ"ב שבזרימה ואחר כך מתערבב לכו"ע אסור כי האיסור ניכר לעצמו לפני הערבוב והווי דבר שיש לו מתירין??

    3. הגמרא במסכת שבת מביאה כמדומני עוד פתרון וזה שיכניס את מטתו ועל ידי כך זה גרף של רעי ויהיה מותר. האם זה רלבנטי למקרה זה??

  6. אפרים רכטשפר 07.12.2020 , 12:59השב

    שאלה, הרי אפשר ברגע לשפוך את המים בטלטול בגופו, אז למה זה נחשב למבטל כלי מהיכנו?
    אולי כי עכיו זה מבטל, ואח"כ הוא מתקן חזרה את הכלי?
    אבל בכל זאת, אם בנפנוף הרגל אתה שופך את המים, למה זה נחשב למבטל הכלי,
    אשמח לתשובה

  7. אליעזר 08.12.2020 , 23:22השב

    וכן יש אפשרות אחרת להתיר על ידי שנניח כלי חד פעמי שלא החשב כביטול כלי מהיכנו כיון שהוא מוכן לתשמיש אחר, כך פסק האורחות שבת, וכן פסק הרב קארפ בשם רב אלישיב.

השאר תגובה

דילוג לתוכן