"לא איברי לילה אלא לגירסא"
בחודשי החורף שוקעת החמה בערי אירופה סמוך לשעה ארבע, ובצפון עוד קודם לכן. מן השקיעה ועד שעת השינה יש שש ושבע שעות. חז"ל קבעו את השעות הללו לתלמוד תורה.
המקורות
הגמרא (עירובין סה, א) אומרת: "לא איברי לילה אלא לגירסא", לא נברא הלילה אלא ללימוד.
הרמב"ם (הלכות תלמוד תורה ג, יג) כותב: "אין אדם למד רוב חכמתו אלא בלילה. לפיכך מי שרצה לזכות בכתר התורה, יזהר בכל לילותיו ולא יאבד אפילו אחד מהן בשינה ואכילה ושתיה ושיחה".
בגמרא (תענית לא, א) אמרו שמחמישה עשר באב ואילך, כשהלילות מתארכים, המוסיף על לימודו מוסיפים לו חיים.
והמשנה ברורה (סימן א, ס"ק ט) מזהיר: "וצריך ביחוד להזהר מאוד מאוד משיחת חולין בניעורם בלילה". כפל הלשון "מאוד מאוד" מלמד שהלילה צריך שמירה יתרה. ערב ארוך שאין בו קביעות של תורה מתמלא בדברים בטלים.
סדר לימוד בקהילה
רב הקהילה יכול לקבוע לערבים אלו סדר. כמה דרכים שאפשר לקיימן גם בקהילה קטנה:
שיעור קצר וקבוע אחר תפילת ערבית, כרבע שעה של הלכה למעשה, באותו יום ובאותה שעה בכל שבוע. עיקר התועלת בקביעות.
חברותות בין שניים מן המתפללים, לחצי שעה בשבוע. מי שביתו רחוק מבית הכנסת ילמד עם חברו בטלפון.
עניין אחד לכל החורף, כגון הלכות שבת או הלכות ברכות, עם סיום בסוף החורף. לימוד שיש לו סיום קל יותר להתמיד בו.
לימוד של אבות ובנים, ערב אחד בשבוע, בבית הכנסת או בבית.
ולרב עצמו
גם הרב צריך לקבוע לעצמו סדר. לילות החורף יפים לסיים בהם סוגיה שנדחתה משנה לשנה. מסלול "רב בחו"ל" נערך לשם כך: לימוד מסודר של הלכה למעשה, בליווי, בקצב שמתאים לרב מכהן. לפרטים על המסלול לחץ כאן.
