האם בעל המזגן צריך לקבע את הצינור במקום אחר כדי שהמים לא יטפטפו?
לשכני בקומה העליונה יש מזגן עם צינור ארוך שמטפטף שנים על קיר הבנין,
השנה הוצאנו על אותו הקיר מרפסת חדשה, כך שהמזגן מטפטף לנו לתוך המרפסת.
שאלתי, האם אוכל לדרוש מבעל המזגן להאריך ולקבע את הצינור במקום אחר כדי שהמים לא יטפטפו?
או שמוטל עלי לטפל ולשלם את הארכת וקיבוע הצינור?
לעיון במבחני חושן משפט קודמים לחץ כאן
כאן תוכל לקרוא ולשאול בענייני רבנות
מכיון והוא זכה כבר בחזקת תשמיש של המחת הצינור וירידת המים, וברצונך לשנות אינו חייב להסכים לכך ומימלא חובת התשלום תהיה עליך לענד
לעניות דעתי יש לדון כאן באם הצינור נחשב לטינוף ברמת בית הכיסא ואז אומרת הגמ' בח"ה שלבית הכיסא אין חזקה ולכן בעל הנצינור יהיה חייב לסלק הזקו . אך באם זה לא ודבר זה תלוי כמובן בכמה מים מנטפים ומה רמת הלכלוך בהם והם ניתן לדמות זאת לבית הכיסא אז על בעל המרפסת יהיה לשאת בהוצאות
השכן לא חייב להזיז את הצינור ומשום ועשית את הישר והטוב שיזיז את הצינור
תשובת הרב אורי גרילוס
אחזיק לנטפי ולשפכי
בגמרא בבא בתרא (ו'.) אמר רב נחמן אחזיק לנטפי אחזיק לשפכי אחזיק לשפכי לא אחזיק לנטפי ורב יוסף אמר אפילו אחזיק לשפכי אחזיק לנטפי א"ד אמר רב נחמן אחזיק לשפכי אחזיק לנטפי לנטפי אחזיק לשפכי אבל לצריפא דאורבני לא רב יוסף אמר אפי' צריפא דאורבני עבד רב יוסף עובדא בצריפא דאורבני.
ופי' רש"י שנטפי היינו שהגג מטפטף בלא מרזב על פני כל ארכו. ושפכי היינו שעושה מרזב ונשפכים המים למקום אחד ובהכי ניחא טפי לבעל החצר. ורב נחמן סובר שאין להוסיף נזק לבעל החצר ואילו רב יוסף סובר שאפילו צריפא דאורבני שהוא גג משופע ומניח עליו עלי ערבה והטיפין יורדים סמוכים ומתוך שהטיפין סמוכין מאד אין בעל החצר יכול להשתמש תחתיהם. [ועי' במאירי שהביא עוד פירושים מהו נטפי ומהו שפכי] ובנמוק"י הוסיף שבצריפא דאורבני גם לאחר שפסקו הגשמים אינו יכול להשתמש מרוב טיפין היורדים.
ופסקו הרי"ף הרמב"ם והרא"ש כרב יוסף שאחזיק לנטפי אחזיק אפילו לצריפא דאורבני. ודלא כהגהות מיי' שהביא הפוסקים דלא כרב יוסף. [עי' ב"י]
נחלקו הראשונים האם יכול להגביה את הגג יחד עם הצינור באופן שמרבה הנזק:
דעת הרמב"ן והרשב"א וכן בעל העיטור שכל ההיתר בצריפא דאורבני הוא רק באופן שלא מתרבה הנזק אבל אם מתרבה הנזק לא אחזיק ולכן אסור לבעל הגג להגביה הגג שהרי בודאי מזיקו ע"י זרם המים החזק. ובנמוק"י כתב ורב יוסף עבד עובדא דאפילו לצריפא דאורבני יש לו חזקה שאין בזה תוספת היזק כלל אבל משמע דאי מתוסף היזקא כגון שבא להגביה השופכין שיהיו עכשיו יורדין ממקום גבוה ומזקי ליה וכן כל כיוצא בזה שיראה לב"ד שהוא מוסיף בהיזק אין שומעין לו וכן מי שהחזיק על ביב חברו לשפוך שם מי כביסה אחת ממחין בידו שלא ישפוך בה חמש כביסות או אם החזיק למי גשמים לבד ממחין בידו שלא ישפוך בה מי כביסה. [עי' במגיד משנה שהביא מהרמב"ן והרשב"א שלהוסיף נזק של כלום אין שומעין לו]
ודעת הרמ"ה שיכול להגביה הגג שהרי אפילו צריפא דאורבני א"כ החזיק לשפוך מימיו לחצר ולכן ה"ה דשרי להגביה הגג. ועי' בב"י שדייק כן מדברי רש"י שביאר צריפא דאורבני שאין יכול להשתמש מחמת הסמיכות של הטיפין.
ועי' בב"ח שלמד דלא פליגי ולעולם בנזק מבורר אין היתר ורק בטענה שלא ניחא ליה כ"כ יכול לשנות לצריפא דאורבני.
וכתב הסמ"ע שהראשונים שסוברים שאין להרבות הנזק יבארו צריפא דאורבני כדברי הר"י מיגאש והרמב"ם שהוא מגביה הגג בשיפוע גדול באופן שהמים יורדים מהרה שבכה"ג אין נזק גמור.
להלכה פסק השו"ע (סעי' י"א) מי שבא להגביה השופכין כדי שיהיו יורדים ממקום גבוה, שזה ודאי מוסיף בהיזק הוא, אין שומעין לו. וכן כל כיוצא בהם. ויש מתירין גם בזה.
וכתב הסמ"ע (ס"ק כ"ד) שפליגי בפירוש צריפא דאורבני המתירין להגביה יפרשו שיכול לעשות הגג מכוסה בענפי ערבה וא"כ הטיפות יותר סמוכות ומזיקו ולמרות זאת
שרי וה"ה להגביה הגג ואילו לדעת האוסרים ס"ל שצריפא דאורבני אין מוסיף כ"כ בנזק שהמים רק נוטפים מהר יותר אבל להגביה שמזיקו לא.
ועי' בביאור הגר"א שהביא לבאר האוסרים את דברי הרמב"ן שכל ההיתר של רב יוסף הוא רק באופן שאין נזק.
ועי' בפ"ת (ס"ק ב') שהביא מהרע"א (סוסי' קנ"א) והמהר"י בן לב שמכיון שיש פלוגתא דרבוותא האם מותר להגביה הגג או לא א"כ הוי ספק מזיקו והחיוב שלא להזיק מונח רק באופן שהניזק מוכיח שמזיקו ואם לא, אזלינן בתר חזקה והרי בעל הגג מוחזק בצינור ובגג ובשלו הוא עושה. ואינו דומה לעושה דבר חדש. והביא דברי המהרי"ט שהקשה שגם בפלוגתא זו הנז' מבורר שהרי לרש"י והרמ"ה מוכח מצריפא דאורבני שלמרות שמזיקו הוי בכלל החזקה וא"כ לדעת האוסרים משום נזק הוא דס"ל שאינו בכלל החזקה והוי נזק מבורר וספק על החזקה ואמאי יכול להגביה. והרע"א כתב ליישב שלעולם כיון שהחזיק להוציא צינור ודאי קנה מקום הנחת הצינור וא"כ החזקה מבוררת רק שיש ספק אם ע"י ההגבהה מזיקו והוי ספק נזק שעל הניזק להוכיח שהוי נזק.
ועי' בשו"ת מהר"י בן לב (ח"א סי' פ"ו) שהביא בתחילה שיכול לומר קים לי כדעת הראשונים שיכול להגביה והוסיף שהוי ספק נזק וכנ"ל. ומבואר בדבריו שיכול לומר קים לי אם יש שניים מגדולי הפוסקים המסכימים. ועיי"ש עוד שרצה ללמוד בדברי הרמב"ן שצריך שומת דיינים מה נחשב לנזק וא"כ הוי ספק היזק.
האם בעל הגג יכול להשפיל הצינור
כתב הטור (ט"ז) בשם הרמ"ה ואם בא להשפיל הצינור בעל החצר מעכב עליו לפי שיש לו רשות לבנות תחתיו וכשישפילנו אינו יכול לבנות תחתיו כ"כ.
וכן פסק הרמ"א (סעי' י"א) ואם רוצה להשפיל הצנור, בעל החצר מעכב עליו, שהרי יכול לבנות תחתיה, וכשישפילה לא יוכל לבנות תחתיה כל כך.
האם בעל החצר יכול להחזיר המים לחצר בעל הגג
בטור הביא תשובת אביו הרא"ש ראובן היה לו בית אצל חצר שמעון ומי גגו נוטפין לחצר שמעון ונפל ביתו של ראובן ושוב בנה שמעון בית בחצירו וקנה מראובן שיקבל מי גגו בחורבתו בכ"מ שירצה ואח"כ בנה ראובן חורבתו והחזיר מי גגו לחצירו של שמעון כבתחילה ומי גגו של שמעון שקנה מראובן שיקבלם נוטפין על גג ראובן וראובן החזירם לחצר שמעון עם מי גגו של ראובן ושמעון טוען שאין לו לקבל מי גגו דראובן אלא אדרבה הוא צריך לקבל מי גגו. הדין עם שמעון דנהי דמתחילה היה לו לקבל מי הגג דראובן מ"מ כשנפל בית ראובן והתנה שמעון שראובן יקבל מי גגו בחורבתו בכל מקום שירצה צריך לקבלם באותו מקום שלא יחזרו לחצר שמעון. וכן נפסק להלכה בשו"ע (סי"ב) שאם החזיק לשפוך מימיו לחצר חברו אין חברו יכול לשופכם חזרה לחצרו אפילו שהחזיק גם הוא לשפוך מימיו שלא קיבל עליו אלא מים של גגו ומים של חברו צריך הוא לקבלם אצלו.
לאור האמור: בעל המזגן זכה באפשרות לטפטף את מימיו במקום זה ואין בעל המרפסת יכול לעכב עליו.
אמנם רשאי הוא להאריך את הצינור על חשבונו כי אין לבעל המזגן נפק"מ להיכן נשפכים המים של המזגן.
בדידי הוה מעשה שהשכן מלמעלה התקין מזגן (והשאיר את הצינור לטפטף על הקיר)
במהלך בנייה של המרפסת שלי, (ובטח לאחר שכבר היה אישור בנייה שהוא עצמו חתום עליו)
והיה פשוט לי, שאף אם היה מתקין מזגן קודם לכן, מחוייב להסירו.
שהרי הגמ' אומרת שלשפוך מים על קיר חבירו נקרא מזיק, ואין חזקה לנזיקין. ובטח לא על חצר חבירו ובית חבירו.
ופה גם אם לא היה נחשב היזק, עדיין אין חזקה, שהרי המזגן לא מטפטף בחודשי החורף וגם בקיץ לא עובד 24/7.
למעשה הדבר לא הפריע לי עד סוכות שהיו שלוליות מים בתוך הסוכה,
והשוכר שלו לא היה מסוגל לכבות את המזגן כמה ימים (כביכול תקופת תמוז)
אזי הרב "ביקש" ממנו בכבוד שיאות לטפל בזה.
אם המים המטפטף מהמזגן מלכלך זה גרף דל רעי ומותר אז לשים כלי …..