האם בצק פריך ללא מים המורכב מקמח שמן וביצים
חייב בהפרשת חלה?
אנחנו לפני בר מצוה ברוך ד' והאישה אופה עוגות רבות לקראת הקידוש
היא ביקשה ממני לשאול, היות והיא מכינה הרבה עוגות מבצק פריך, שאלתה:
האם בצק פריך ללא מים המורכב מקמח שמן וביצים יזכה אותה בהפרשת חלה,
או שזה לא נקרא בכלל בצק?
שלום וברכה
אמנם עדין לא זכיתי ללמוד הלכות חלה אבל לפי ענ"ד התשובה היא שיכול להיות שלא יהיה לזה שם של בצק לגבי כל הענינים אבל לגבי הפרשת חלה יהיה פה חיוב הפרשת חלה עכ"פ מדרבנן בודאי ומסתבר שגם מדאורייתא כי עד כמה שבתורה כתוב ראשית עריסותיכם ועיסה זה נקרא דבר מאכל אחד שמעורבב עם משקה או אפילו עם דבר מאכל אחר דליל כגון ביצה כמו בשאלה באופן שנעשה אחיד עם הדבר מאכל השני עד שיש לו מראה של מאכל עיסתי שלא ניכר שיש בו ערבוב של שני הדברים ובדיוק היום גם למדתי כעין זה במשנה ברורה ח"ג סימן שלו סעיף יא ובמ"ב ס"ק נא לגבי לתת זרעונים במים בשביל הבהמה באופן שנבללים ונעשים עיסה תודה רבה ותזכו למצות.
למחבר שכט סעיף ט. עיסה חושב במי פירות בלא מים חייבת בחלה. אלא שבסוף הבא מורה שלא ללוש בלא שבעת משקין שהרי אין מכשירה לטומאה, ואין מי שיאכל חלה בזמן הזה שכולנו טמאים. אבל בנידון דידן שיש מלבד הביצים גם שמן אין בכך בעיה. מצד שני אם מדובר בעיסה רכה העשויה לבישול ולא לאפייה, שאז ממילא פטורה מן החלה
התנאי לחיוב העיסה בהפרשת חלה הוא שהקמח נילוש דווקא באחד משבעת המשקים.
שבעת המשקים הם: יין, דבש, שמן, חלב, טל, דם, מים. וסימנם: “יד שחט דם”.
שלום
לכאורה השמן אחד משבעה המשקים.ולכאורה דינה כעיסה עם מיים וחייבת בהפשרת חלה בברכה
שלום וברכה לכל הלומדים היקרים,
שאלה זו של בצק פריך הינה שאלה מצויה מאד, ומוצרים רבים עשויים ממנה בימינו כגון אוזני המן וקישים למיניהם וכיו"ב,
הנמצאים במאפיות רבות שבהם הרכיבים הינם קמח ביצים ומרגרינה, מלח סוכר,
אך אין בתוכם כלל וכלל מים או אחד משבעה משקים המקבלים טומאה כמבואר בשולחן ערוך [סימן קנח וסימנם י"ד שח"ט ד"ם – יין, דבש, שמן זית, חלב, טל, דם, מים],
על כן יש לתן את הדעת בסוגיא זו בע"ה.
הטור והבית יוסף ביורה דעה הסימן שכט סעיפים ט'- וי' דנו בדין זה ולמעשה נחלקו בו רבותינו הראשונים הרמב"ם והרא"ש, שלדעת הרמב"ם יש לחייב חלה בעיסה שנילושה במי ביצים או ביין או דבש בלא שום מים ומקורו מדברי המשנה במסכת ביכורים [פ"ו הי"ב] וכן במסכת חלה [פ"ב מ"ב] שעיסה שנילושה במי פירות חייבת בחלה. ולדעת הרא"ש [ חלה סימן ג] מבואר בגמרא ירושלמי שישנה מחלוקת בין התנאים והאמוראים האם חל חיוב חלה בעיסה שנילושה במי פירות לכן יש ספק, ונכון שלא ללוש עיסה כזו כלל.
ובבית יוסף כתב בשם הרשב"א שנשאל בדין וכתב שהיות והרמב"ם למד ממשנה מפורשת אין לדחות דבריו משום מחלוקת, וכן הכריע למעשה שיש להפריש חלה מעיסה זו. וכן כתב הבית יוסף למעשה.
ובשולחן ערוך כתב בסעיף ט וז"ל: עיסה שנילושה במי פירות אפילו בלא שום מים חייבת חלה. ובסעיף י כתב וז"ל: יש ליזהר מללוש במי פירות שאינם משבעת משקים
אלא אם כן יערב עימהם אחד משבעה משקים.
ובוודאי יש לחלק בין עיסה שנילושה בשבעה משקים שדינה שחייבת בחלה מן הדין כדין מים, לבין מי פירות שלא משבעה משקים כגון מיץ הדרים וכיו"ב
והוא הדין ביצים שבהם דנו הפוסקים אם חייבים או לא, וכן כתב המגן אברהם [סי' תסב] שבשבעה משקים חייב ולא נחלקו אלא בשאר מי פירות וביצים.
וכתב הש"ך [סק"ט] שהיות ולדעת הרא"ש אין צורך בהפרשת חלה כלל בעיסה שנילושה במי פירות ללא מים,
אם כן אין להפריש חלה בברכה משום ספק ברכות להקל. אולם המעיין יראה שכתב הפתחי תשובה [שם סק"ב]
שאף הרא"ש לא מיירי אלא במי פירות שאינם משבעת המשקין אבל בשבעת המשקים כולם יודו שחייב להפריש חלה עם ברכה. וע"ע הלכ"ע [ח"ה עמ' רכה].
וראיתי שכתב ברבי עקיבא איגר בשם שער המלך שכל זה היינו שלא עירב כלל וכלל שום טיפת מים
אך אם כן עירב שוב יש להצריך להפריש בברכה אך בשאר דברים משבעה משקים צריך שיהיו רוב, וע"ע בפתחי תשובה [סק"ה] וצ"ע.
אם כן יש להורות הלכה ולמעשה, כל שיש בעיסה שמן שאינו משבעה משקין וביצים שחייב להפריש חלה אך משום סב"ל לא יברכו.
בברכת התורה
עיסה שנילושה במי פירות חייבת בחלה כך פסק הרמב"ם