תפריט
תפריט
לימודי דעת בית המדרש עד הבית נותן לך תשובות לכל השאלות בנושאים הלכתיים
אם אתה רוצה ללמוד למודי רבנות-
כאן תוכל לראות את כל הפרטים על למודי סמיכה לרבנות
תקשיב רגע כאן לאחרים שעשו את זה, תנצל את ההזדמנות ותתחיל ללמוד
כבר הגעת עד כאן
לא תכתוב לנו כמה מילים?
בסיום השארת הפרטים בהצלחה – נציע לך מתנה.
6 תגובות
ביאור הלכה תרע"ט מבהיר שהעיקר המצווה היא ההדלקה .
למשל אם נכבו הנרות ברוח מצויה ( רוח חזקה אשר ידוע שהנר יכבה . מדליקים שוב ) לא מדחיקים שוב, כי הדלקה עושה מצווה.
בנוסף שלוחן ערוך אורח חיים סימן תרע"ג מצוות חנוכה – נר איש וביתו והמהדרין מדליקים נרות כמניין הימים, ( הערה – איש וביתו כלומר הרעש קרי הגבר מדליק ולא האישה )
כלומר המצווה נר אחד, והוספה של נרות זה הידור מצווה.
גם הרב משה פיישטין בשו"ת או"ח חלק ד פוסק שמי שהדליק קיים את המצווה.
לסיכום אם הייתה טעות אין צריך להדליק כי עיקר המצווה כמו שאמרנו הדלקה, בקיצור מודה ועוזב ירוחם.
ראשית יצאו ידי חובת המצווה,
טוב שידליקו עוד אחד שיהיה ניכר הנר החדש,
אין לברך.
מעיקר הדין, די בנר אחד בכל יום אבל המהדרין הולכים ומוסיפים כל יום נר אחד
במקרה דנן, אינה צריכה להדליק נר נוסף ולמחרת תדליק כמניין הנרות של אותו יום
אין חיוב להדליק שוב כמו שאמרו שמעיקר הדין נר אחד בכל לילה יוצאים ידי חובה . לכאורה התכוונו להדר ולדליק לפי מספר הנרות של אותו יום . טעו בשוגג לכן כל עוד
נמצאים בתוך החצי שעה או עד שתכלי רגל מן השוק ושאר הנרות דולקים רצוי להוסיף הנר שנשכח ללא ברכה !
הבית יוסף (אורח חיים סימן תרעב) הביא נידון זה:
"וכתוב בארחות חיים (הל' חנוכה אות י) מי שלא הדליק בליל שלישי אלא שתי נרות או בליל רביעי אלא שלשה זה היה מעשה בלוני"ל
והחמירו שידליק מה שחסר להדליק ואין צריך לברך פעם אחרת כי הברכה שעשה בתחלה על חיוב כל הנרות עשאה".
המשנה ברורה (תרע"ב ס"ק ו') מביא את דברי הבית יוסף להלכה והוסיף שהפרי מגדים
נקט שגם אם לא הייתה דעתו מתחילה להדליק כמנין הימים אלא טעה וחשב שצריך להדליק פחות בכל זאת כשמדליק התוספת לא יברך.
ומבואר שיש הידור להוסיף ולהדליק את הנר הנוסף אך לא יברך עליו ואפילו כשטעה לא יכבה וידליק אלא ישאיר את מה שהדליק כבר ויוסיף עליהם עוד נר.
ובאמת דעת הא"ר שדווקא אם הייתה דעתו מתחילה להדליק יותר ושכח אבל אם לא היה לו מספיק נרות ועכשיו הביאו לו עוד צריך לברך ולדבריו יש לעיין מה הדין כשטעה הרי גם עכשיו לא היה בדעתו לברך על נרות נוספים.
ומכל מקום כתבו האחרונים להלכה שאין לברך מחמת ספק ברכות גם יש נידון ידוע האם שייך לברך על הידור מצווה כשבירך כבר על עיקר המצווה וכאן
הרי יצא את עיקר הדין שמספיק נר אחד וכל הנידון הוא על הנרות הנוספים.
העולה מכך: מי שטעה והדליק נרות פחות ממספר הימים ונודע לו יצא ידי חובה וראוי להדליק הנרות הנוספים כדי לצאת את ההידור ולכן יוסיף הנרות החסרים ולא יכבה הנרות אלא ידליק לידם את התוספת ולא יברך.
בבית הלוי כתב שיש נפק"מ בין הטעמים המובאים בגמרא למספר הנרות, לפי הטעם של מעלים בקודש ואין מורידים , אין צורך לחזור ולהדליק נר נוסף, לפי הטעם השני כנגד ימים נכנסים, הרי שיש צורך להוסיף נר כדי שידאו כמה ימים עברו ולכן ידליק אבל לא יברך