English מפת אתר  צור קשר 
רבנות אודותינו הלכה שבועית שאלות בהלכה מסלולי לימוד דף הבית
הסמכה לרבנות הראשית
ראשי /  פרשת השבוע /  בראשית
  בראשית

פרשת וישב

על רקע ימי החנוכה הבאים לקראתינו נוכל לראות במוחש את רעיון הבגד, בו התעטף העם היווני, שדבר בשם היופי והחן.

בגדים שלבשה לו שחרית לא לבשה לו ערבית - תרבות יוון בלבוש הבגד. פרשת וישב פותחת במילים: וישב יעקב בארץ מגורי אביו


רש''י: בקש יעקב לישב בשלווה קפץ עליו רוגזו של יוסף.


צדיקים מבקשים לישב בשלוה אומר הקבה לא דיין לצדיקים מה שמתוקן להם לעולם הבא אלא שמבקשים לישב בשלווה בעולם הזה. העולם הזה אינו מקום שלוה ומרגוע, וגם אינו נועד לתכלית כזו, כי אדם לעמל יולד, הא למדת שהדרך אל השלימות בזה העולם היא דרך עבודה מאומצת, ואינה מושגת בדרך של מנוחה וישוב הדעת. העולם הזה נקרא עולם העשיה, כי רק בו ניתן לעשות ולתקן, כפי שאמרו חז''ל: ''היום לעשותם ומחר לקבל שכרם'' (עבודה זרה ג' א') כלי העשייה נתונים בבחירתו של האדם, כי הוא צריך לברור אילו מהם מתאימים לו ליצור את היצירה המיוחדת שלו, פעמים שהיא מצריכה ויתורים מרחיקי לכת או סינון מתיש, ואפילו השלכת כלים ושבירתם לצורך בנייה מחודשת וחזקה יותר. יעקב אבינו בקש לישב בשלווה, ולכן ניחתה עליו צרת הצער על אובדן יוסף להזכירו כי אין מנוחה בזה העולם.

רעיון דומה מצאנו אצל יוסף הצדיק:


"ויהי אחר הדברים האלה ותשא אשת אדניו את עיניה אל יוסף"(בראשית לט, ז)


 ויהי אחר הדברים האלה הרהורי דברים היו שם. מי הרהר יוסף הרהר. אמר כשהייתי בבית אבא היה אבא רואה איזו מנה יפה היתה שם והיה נותנה לי, והיו אחי מכניסין בי עין הרע, עכשין שאני בכאן מודה אני לך שאני ברווחה. א''ל הקב"ה הטליס, חייך שאני מגרה בך את הדוב.(בראשית רבא פז,ד) גם יוסף חשב כמו אביו, כשרווח לו ממריבותיו עם אחיו ושנאתם לא העיקה עליו עוד, גירה בו ה' את הדוב, והעמידו בנסיון הקשה של אשת פוטיפר, שוב הושלך יוסף אל המאבק התמידי המזין את ההתפתחות הרוחנית, כי אין מנוחה בעולם, והחיים הם תנועה בלתי פוסקת, למעלה או למטה, במישור הגשמי כמו גם ברוחני.


הגמרא במסכת יומא אומרת, שיוסף הצדיק מחייב את הרשעים שלא תתקבל טענתם על שלא יכלו לעסוק בתורה בגלל שהיו טרודים ביצרם: רשע אומרים לו מפני מה לא עסקת בתורה? אם אומר נאה הייתי וטרוד ביצרי, אומרים לו כלום נאה היית מיוסף? אמרו עליו על יוסף הצדיק בכל יום ויום היתה אשת פוטיפר משדלתו בדברים. בגדים שלבשה לו שחרית לא לבשה לו ערבית. ערבית לא לבשה לו שחרית, אמרה לו השמע לי אמר לה לאו, אמרה לו הריני חובשתך בבית האסורין, אמר לה ה' מתיר אסורים, אמרה לו הריני כופפת את קומתך , ה' זוקף כפופים, הריני מסמא את עיניך וכו' וכיצד עמד יוסף בנסיון הקשה הזה? שנראית לו דמות דיוקנו של אביו (רשי) חזל מגלים לנו, כי בשעה הקשה של הנסיון היה נזכר יוסף בדיוקנו של אביו, וזה מה שהצילו מן החטא.

 וכאן שואל ר' מנחם מויטבסק זצל (בספרו פרי הארץ) אם יוסף עמד בנסיון בזכות דמות דיוקנו של אביו שנראתה לו, הכיצד מחייב את הרשעים שלא יתפתו לעצת יצרם שהרי הם לא זכו לדמות של אבא גדול כזה? דמות דיוקנו של יעקב היא דרכו של יעקב בעבודת ה', והיא דרך האמת, כי בכח האמת יכל יעקב לשרוד את בית לבן ולהתמודד עם נסיון השנאה של אחיו עשו. יעקב ידע כי רגש האחווה והידידות, כשהוא בא מצד אומות העולם, יש לחשוש ממנו, לפי שבקשת הקירבה מצד הגוי מסוכנת וממיטה אסון,


אנו אמונים על דברי חזל: הלכה היא שעשו שונא ליעקב, ואם כך אין לנו לסמוך על אהבתם וחברותם. יעקב אבינו בקש מה' שיצילו "מיד אחיו מיד עשו", ונשא תפילה לדורות, על כל עם ישראל, שיצילם בכל המלחמות העתידות לבוא מבני בניו של עשו, ומכיוון שהמלחמות פושטות צורה ולובשות צורה - בקש יעקב רחמים על עמו שיצילם גם בזמן האחווה, כי מיד אחי דבוק למיד עשו, ותחת מסווה האהבה מתגלה פרצופו האמיתי של הגוי שמבקש להשמיד, להרוג ולאבד.

נימת האהבה עלולה להשתנות ברגע לשנאה עוינת


 על רקע ימי החנוכה הבאים לקראתינו נוכל לראות במוחש את רעיון הבגד, בו התעטף העם היווני, שדבר בשם היופי והחן. תרבות יוון באה לגרות את העם היהודי בבתי תיאטראות וביופי ההשכלה, מה שנראה אחר כך כנסיון להשכיחם תורתך ולהעבירם מחוקי רצונך נחזור ליוסף, ודאי שיוסף מחייב את הרשעים הטרודים ביצרם, ללמד אותם, כי יוסף הצדיק עמד בנסיון הקשה של החלפת הבגדים, בגדים שלבשה לו שחרית לא לבשה לו ערבית. אשת פוטיפר נסתה את כל השיטות: תחילה בדרכי נועם ובפיתויים, עד שאמרה לו דברי איומים אכזריים. לא היתה שום אהבה בין אשת פוטיפר ליוסף, אשת פוטיפר אהבה את עצמה, ולתכלית זו כל האמצעים כשרים. נזכור, כי אין לסמוך על ידידותם של הגויים אלא נצמד לנקודת האמת, נזכר בדמות דיוקנו של יעקב שהיא חבויה בכל אחד מאיתנו – בני יעקב – והיא שתסייע לנו בכל רגעי המבוכה והמצוקה ותציל אותנו מן הרע והמכוער. (עפ''י שיעור ליום השבת לרב מרדכי מילר)


 


 

שלח לחבר  |  הדפס  |  הוספת תגובה נתקבלו 0 תגובות

" נזכור, כי אין לסמוך על ידידותם של הגויים אלא נצמד לנקודת האמת, נזכר בדמות דיוקנו של יעקב שהיא חבויה בכל אחד מאיתנו – בני יעקב – והיא שתסייע לנו בכל רגעי המבוכה והמצוקה ותציל אותנו מן הרע והמכוער. "

בראשית
חברה לבניית אתרים
דף הבית | אודותינו | מסלולי לימוד | שאלות בהלכה | הלכה שבועית | כתוב לנו | מפת אתר
בראשית | פרשת השבוע |
מקוואות | אבלות | עירובין | נדה | שבת | איסור והיתר | קידושין | מילה וגירות |
לימודי סמיכה:
הלכות דיינים | עדות | נזקי שכנים | שותפין | שכירות פועלים | גיטין | הלוואה | דיינות:
מועדים | בר מצוה | שבת הלכה למעשה | אתיקה בעסקים | כשרות המטבח | רפואה בהלכה | לימודי הלכה: