|
נח - האב השני של האנושות
לאחר שהשחית המבול את האנושות כולה היה צורך בבנין עולם חדש, באב רוחני גדול מעלה שיבחר לתפקיד מורם זה.
התורה אומרת על נח: ונח מצא חן בעיני ה' , על שום מה? על שום נח איש צדיק תמים היה בדורותיו
מדרש תנחומא: שלוש פעמים נח בפסוק אחד, למה? נח הוא אחד משלושה אנשים שראו שלושה עולמות: נח, דניאל ואיוב המה בצדקתם ינצלו נפשם. (יחזקאל) שלושה אלו המוזכרים בפסוק ראו עולם בנוי, עולם חרב, ושוב זכו לראות עולם בנוי.
נח ראה עולם ומלואו בישובו, ראהו גם בחורבנו, וזכה לשרוד ולראותו שוב בבנינו.
דניאל ראה בנין בית ראשון, חווה את החורבן, וזכה גם לחזות בשיבת ציון. (ראה עולם קטן בדמות בית המקדש)
ואיוב ראה ביתו בנוי, ראה עצמו חרב, וזכה לראות את עצמו שוב בנוי כנאמר: וה' ברך את אחרית איוב מראשיתו
נח - שראה עולם נחרב על רקע של השחתה אנושית, כי מלאה הארץ חמס, חי בסביבה עוינת, מאה עשרים שנה בנה תיבה ולעגו לו שכניו, וביום יז במר חשוון, בצהרי היום, כשנבקעו מעיינות תהום רבה ונפרצו המים החמים מהתהומות, מה עשו אנשי הדור? לקחו מכל הבא ליד, כולל ילדיהם, כדי לסתום את הבקיעים שנפערו, ואף רצו אל עבר התיבה כדי לשוברה, וכשכבר החל לרדת גשם קל מן השמים, שמא תאמרו אולי ישובו, אולי יצעקו? לא כן, וכיוון שלא צעקו בא מבול ונשחת עולם. כי רשעים אפילו על פתחו של גהנום אינם עושים תשובה.
עולם חסד יבנה
ואיך בנה נח את האנושות החדשה? העולם החדש צריך היה להבנות על בסיס של חסד עילאי כיוון שהוא נשחת על רקע של חמס. מדרש תנחומא ט': אמר ר' לוי כל אותן שנים עשר חודש לא טעם טעם שינה, לא נח ולא בניו שהיו זקוקין לזון את הבהמה את החיה ואת העופות יש בהמה שאוכלת בשעה אחת ביום ויש בשתיים ויש בשלוש ויש בשליש הלילה ויש באמצעו.. פעם אחת אחר מזונותיו לארי והכיש אותו שנאמר וישאר אך נח המילה אך באה למעט, כי חסר לנח אותה חתיכה שהכישו הארי.
חסד בדקי דקויות
פירוש יפה נמצא בפרשנות המתייחס לשאלה מדוע הכישו דווקא הארי, כי הארי הוא סמל הגבורה, הכוונה היא לגבורה הנדרשת מן היהודי להתגבר כארי לקום לעבודת הבורא. הכשת הארי באה להזכירו בדקי דקות שהיה פגום בכוח התפילה אף על פי שהיה מבקש במשך מאה ועשרים שנה על אנשי דורו שיחזרו למוטב, אולם לפי גודל מעלתו דרשו ממנו יותר מזה. ומה מתאימים דברי המהרל על שליחת העורב והיונה לראות אם יבשה הארץ, שהלא היה בתיבה צהר דרכו ניתן היה להבחין בנעשה בחוץ, והטעם לדבר, כי לא נאה לו שיראה בחורבנו של עולם והוא בתוך התיבה.
|