English מפת אתר  צור קשר 
רבנות אודותינו הלכה שבועית שאלות בהלכה מסלולי לימוד דף הבית
הסמכה לרבנות הראשית
ראשי

מסעדה כשרה זה לא סוף פסוק

כשהגיע המלצר הוא הציע לנו לבחור בין מנת כבד מכובדת (שלם) או לבבות עוף שלמים על שיפודים.

מסעדה כשרה זה לא סוף פסוק


 שאלה:


 שלום וברכה


שמי ירון, ואני עובד בחברת הייטק ידועה, אני חייב לציין שלפני שלוש שנים זכיתי לחזור בתשובה, ואני כיום שומר תורה ומצוות ומשתדל להקפיד על קלה כבחמורה רציתי לשתף את הקוראים בחוויה מביכה שעברתי לפני מספר שבועות.


הוזמנתי יחד עם 20 חברי למחלקה לארוחת ברביקיו במסעדה כשרה (בהתחשב בי כמובן..)  כשהגיע המלצר הוא הציע לנו לבחור בין מנת כבד מכובדת (שלם) או לבבות עוף שלמים על שיפודים.


בזמן שהחברים דנו מה עדיף על מה מיהרתי לדלפק וחיפשתי את המשגיח, הוא לא היה במקום, לפי מה שלמדתי יש בעיה בכבד וגם בלבבות, אתם מבינים שהייתי במתח עצום דוקא בגלל שהתחשבו בי ובחרו במסעדה כשרה, מצד שני אני לא הולך לעבור על ההלכה.


את הרב שלי לא תפסתי בטלפון, אשתי צלצלה לרב בעבודה שלה, והוא אמר שאסור לי לאכול ישבתי בהרגשה לא נעימה, והכי כואב לי שאף אחד מחברי לא הבין למה אני מסתבך


אשמח לשמוע את תגובותכם


 


תשובת הרב ארז אלחרר שליט"א:


 


לכל הלומדים היקרים שבוע טוב


שמחתי על ההיענות הנפלאה שהיתה בהקשר לשאלתו של ירון  ועל הרצון הכן לעודדו בהמשך קיום המצוות ועל מתן ההדרכה הפרקטית בניסיונות מסוג זה והדומים לו.


לאלו שהשתתפו בצערו (יהושוע ,דב,  אלין, יהודה ,אליהו, אריאל ,דוד ואורן) עליכם נאמר "מי כעמך ישראל "! אשריכם! ניסיונותכם הם מסירות נפש אמיתית, חיזקו ואימצו והיו מבורכים!


העצות להתחמק בטענות של: אני אוכל רק בד"צ או אני צימחוני או אוכל רק דגים הם בדרך כלל  מועילות,  אמנם העצה הטובה יותר לך, ירון שפשוט תיקח יוזמה, באם זה יתאפשר כמובן, ותחפש או תארגן מסעדה בכשרות טובה וברוך השם לא חסרות כאלה, אפשרות אחרת היא לבדוק אצל המשגיח את רמת הכשרות ושאר פרטים חשובים ולא לסמוך על אף אחד! יחד עם זאת חובה להיזהר שלא לפגוע באף אחד ותמיד תישא תפילה שלא תצא תקלה תחת ידך והכל יעבור בשלום..
ולעצם השאלה ההלכתית, התשובה נחלקת לשני נושאים: כשרות לבבות  וכשרות הכבד.


כשרות הלב מבואר בגמרא חולין צט: וכריתות כב. ופסק השו"ע יורה דעה סימן ע"ב סעיפים א-ב וז"ל :הלב מתקבץ הדם בתוכו בשעת שחיטה לפיכך צריך לקורעו קודם מליחה ולהוציא דמו ולמלחו אחר כך וכו’ מלחו ולא קרעו ,קורעו אחר מליחתו ומותר וכו’,והוא הדין אם צלאו ולא קרעו שקורעו אחר צלייתו ומותר עכ"ל.


הרי מבואר שיש חיוב מן הדין להוציא את הדם הכנוס בתוכו, ולא מועיל לו לא צלייה ולא מליחה אלא דוקא קורעו ומוציא את דמו  ,תחיבת השיפוד אינה מועילה ולא כלום בענין זה כדברי הגמרא "שאני לב דשיע" וכוונת הדברים, שהלב בניגוד לכל שאר סוגי הבשר הינו חלק ומכווץ שהרי כולו שריר, וממילא אין כח אפילו באש להוציא את הדם, ונעשית בו פעולת התכווצות כאשר נמצא על גבי האש אף כשתחוב בו שיפוד ומתייבש הדם בתוכו ואינו יוצא כלל. (אפשר לנסות, ניתן להבחין בגושי דם עשומדים במקומם) ועל כן אסור לאכול לבבות אלו כשצלו אותם שלמים על שיפוד, אף שחתכו את הערלה (השפיץ התחתון של הלב ) אא"כ יחתכו אותם לאורך וינקו את כל הדם שיש בתוכו ,לכן צדק אתו רב שירון התייעץ עימו (מהעבודה של אשתו) רק שלא נתן לו את הפתרון.


בהזדמנות זו , ישר כח לרב אבישי פרץ ,הרב יצחק טראב, לרב אבישי, לרב נחום ווסקוביניק ולרב אליהו רוומי שכתבו חלק ניכר מהדברים והציעו פתרונות טובים


כשרות הכבד, מבואר ג"כ בגמרא חולין קיא. ופסק השו"ע בסימן ע"ג סעיפים א-ג וז"ל: הכבד יש בו ריבוי דם ,לפיכך לכתחילה אין לו תקנה לבשלו ע"י מליחה אלא קורעו שתי וערב ומניח חיתוכו למטה וצולהו ואח"כ יכול לבשלו .הגה: ואם מנקבה הרבה פעמים בסכין הוי כקריעת שתי וערב ,וכן אם נטל משם המרה וחתיכת בשר מן הכבד דאפשר לדם לזוב משם, וכו’.  הרי מבואר שיש חיוב לחתוך הכבד לצורך בישול אחר צלייה, והוסיף הרמ"א ב תחליפים במקום שתי וערב ,אמנם לצורך צלייה לבד כתב השו"ע בסעיף ג לצלי צריך חתיכה משום דם שבסימפונות ואם לא קרעו קודם צלייה יקרענו אחר כך  הגה: ויש אומרים דאין צריך לצלי שום חתיכה כלל וכן נוהגין אפילו לכתחילה עכ"ל .


אם כן, ישנה מחלוקת יסודית שלדעת מרן צריך לחתוך ולדעת הרמ"א אין צריך ,אמנם יש לצדד להקל אם תחבו את השיפוד בכבד שמא זה כנקיבת הסכין או שלא נאמרה קולא זו אלא דוקא לצורך בישול. וגם שמנקבה הרבה פעמים שע"י זה נחתכים הסימפונות (צינורות דם ) ולא נאמר כן בשיפוד, מכל מקום ע"י נטילת המרה עם מעט מהכבד נפתחים הסימפונות, אלא שבמציאות אי אפשר לסמוך על זה כל כך שאף שמנתקים את המרה לא תמיד ניטל חלק מהכבד ,אך יש שחותכים את הכבד עוף ומפרידים את שתי החתיכות ואז נחשב לחתוך ,כנלע"ד.


לכן, אם ירון מבני אשכנז אין שאלה, אך אם הוא מעדות המזרח ולא היה שום חיתוך - אין להקל אא"כ יוציא את הסימפונות.
יש לציין שבהלכות אלו, בעיקר בלב עוף, הרבה מהציבור נכשלים ולא מודעים להלכה וסומכים על השיפוד, ולפי כל הנ"ל אין לזה היתר על פי ההלכה וכן מופיע בהנחיות הרבנות הראשית לישראל, אך לא בכל המקומות מקפידים בזה.

בברכה רבה,


הרב ארז אלחרר    


 


______________________________________

בית המדרש – לימודי דעת
חלק בלתי נפרד מפעילות מרכז לימודי דעת הינו מתן מענה הלכתי לשאלות הפונים
מאגר השאלות הזורם ללא הרף אל רבני התוכניות שליט"א מעיד על רצון עז מצד ציבור המתעניינים
לשאול ולדרוש בהלכה

אתם מוזמנים להשתתף ולחוות דעתכם


 


 

שלח לחבר  |  הדפס  |  הוספת תגובה נתקבלו 0 תגובות
נושאים נוספים
מי דעת
חברה לבניית אתרים
דף הבית | אודותינו | מסלולי לימוד | שאלות בהלכה | הלכה שבועית | כתוב לנו | מפת אתר
בראשית | פרשת השבוע |
מקוואות | אבלות | עירובין | נדה | שבת | איסור והיתר | קידושין | מילה וגירות |
לימודי סמיכה:
הלכות דיינים | עדות | נזקי שכנים | שותפין | שכירות פועלים | גיטין | הלוואה | דיינות:
מועדים | בר מצוה | שבת הלכה למעשה | אתיקה בעסקים | כשרות המטבח | רפואה בהלכה | לימודי הלכה: